התחקיר הקשה של אורלי וגיא 'איה נאפה - הצד שלה' לא הותיר מקום לספק באשר לטראומה שעברה הצעירה הבריטית באיה נאפה. צעירה שדמיינה רומן או סטוץ של קיץ ומצאה עצמה מותקפת מינית על ידי קבוצת צעירים, מצולקת נפשית לכל החיים ונאלצת לצאת למסע לניקוי שמה מול הרשויות שבמקום להגן עליה הפקירו אותה והחריפו את הפגיעה בה עשרות מונים.
הבטן מתכווצת והלב בוער.
הבחירה להאמין לצעירה היא עדיין, לצערנו, אינה מובנת מאליה והיא חשובה בפני עצמה. יחד עם זאת, מה שאנחנו באמת חייבות וחייבים לעשות זה למנוע את המקרה הבא.
הכנו עבורכןם מהלך לשיחה עם המתבגרות והמתבגרים שלכןם בנושא. בשיחה תוכלו לסייע להןם לעבד את מה שראו בתחקיר (אם ראו) וגם להבין איך עליהםן לנהוג בסיטואציות דומות.
מומלץ לקיים שיחה פתוחה שבה תאפשרו למתבגרותים להגיד את דעתם. הקשיבו עד הסוף, גם אם נאמרים דברים קשים וגם אם אתןם לא מסכימותים. השתדלו לשמור על מבנה של שיחה ולא נאום חד צדדי ומטיף. יחד עם זאת, הבהירו את העמדה המוסרית שלכןם, את הציפיות שלכןם ואת הקווים האדומים שלכןם ושל החוק בכל הקשור להתנהגות מינית והבהירו את ההבדל בין התנהגות מינית בטוחה והדדית לאלימה ופוגענית.
הנה מהלך מומלץ לשיחה:
1. פתיחה – בירור עמדות
שאלו: שמעת על המקרה של האונס באיה נאפה? ראית את התחקיר של אורלי וגיא? דיברו על זה איתכם בכיתה כשזה קרה? יצא לך לדבר על זה עם חברות/ים? מה דעתך לגבי מה שקרה שם?
אם הם לא ראו ולא שמעו, כדאי לומר בכמה מילים שמדובר במקרה קשה של אונס קבוצתי (לכאורה) והפצת סרטונים מיניים שנעשה על ידי כמה נערים ישראלים שהצליחו לחמוק מעונש. הסבירו שבגלל שהמקרה הזה כל כך חמור חשוב לכןם לדבר עליו.
2. עיקר השיחה: התייחסות להיבטים שונים במקרה, הפרכת מיתוסים והצגת העמדה המוסרית שלכןם
אמונה לנפגעת:
חשוב להתייצב בצורה ברורה לצד הצעירה ולומר שאתם מאמינים לה.
אנחנו לא יודעות בוודאות אם הילדים/ות שלנו נפגעו או יפגעו בעתיד, או מי מהחברות והחברים שלהןם יהיו מעורבים במקרים כאלה. כל אמירה שלנו בנושא משמעותית. הן והם רואים ושומעים ומבינים הכל. אם יקרה משהו להןם או בסביבה שלהןם, שישמעו שאנחנו מאמינות למי שאומרת שנפגע/ה. שידעו שאנחנו כתובת, ושנהיה לצידםן ולא נטיל ספק.
הפצת סרטונים היא עבירה פלילית ומוסרית:
אמרו בצורה מפורשת: לא משנה מה, את/ה אף פעם לא מצלמ/ת מישהו או מישהי בסיטואציה מינית בלי הסכמה ואף פעם לא מפיצ/ה סרטון עם תוכן מיני שמגיע אליך.
מין קבוצתי, הסכמה חופשית ולחץ חברתי:
הסכמה לשכב עם מישהו אחד לא אומרת שיש הסכמה לשכב גם עם החברים שלו. הסכמה פעם אחת לא אומרת שיש הסכמה תמיד. במצבים שיש בהם פערי כוחות, למשל כשיש כמה נערים ונערה אחת, כשיש פערים משמעותיים במעמד החברתי, כשיש שימוש באלכוהול או סמים שמשפיע על ההכרה שלנו או מטשטש את היכולת להבין את הסיטואציה באמת – מדובר בסיטואציה שבה אין הסכמה חופשית ולכן חייבים להפסיק אותה.
מין זה משהו שעושים בהדדיות, מתוך כבוד ודאגה ואיכפתיות. זה לא משהו שעושים מתוך לחץ או כדי לסמן וי, ובטח לא עושים את זה כדי להשפיל או לנצל אדם אחר. אם זה לא בהדדיות, מתוך רצון והסכמה – זה לא צריך לקרות. אם אתם לא בטוחים אם יש שם הסכמה או לא – תניחו שאין הסכמה ואל תיקחו חלק. אם חברים שלכם לוחצים עליכם לקיים מין קבוצתי או להיות בסיטואציה שבה אין ממש הסכמה – תגידו לא, תתרחקו ותנסו להפסיק את הסיטואציה הזאת בכל דרך שתוכלו לחשוב עליה.
זה קשה לעמוד מול לחץ חברתי, לא להיות חלק מהחבר'ה, ולהסכתן בכך שיעליבו אותי או לא יתייחסו אליי - אבל יותר קשה לדעת שפגעת במישהי/ו באופן שאין שני לו. אם קשה לסרב, אפשר להמציא תירוץ כדי לא להיות חלק. בנוסף, אפשר להגיד לאחרים שזה לא מתאים, ולא ״קול״, ואפילו לפנות למי שחלש/ה יותר בסיטואציה ולנסות לעזור לה/לו לצאת ממנה. אם אפשר, כדאי להתייעץ עם מבוגר או מבוגרת שאתםן סומכים/ות עליה/ו.
מיתוסים לגבי מין קבוצתי ומיניות פורנוגרפית:
האמונה שיש המון נשים שנהנות ומעוניינות במין קבוצתי עם מספר רב של גברים היא תפיסה שמחוזקת מאוד על ידי ייצוגים של מיניות בפורנוגרפיה. לרוב, סיטואציה כזאת היא סיטואציה מאיימת (בעיקר עבור האישה, אבל הרבה פעמים גם עבור רוב הנערים שלא באמת רוצים להיות בה). זה מצב מסוכן, לא בטוח ולא מוגן, שבדרך כלל גורם לכאב פיזי משמעותי. גם אם נדמה מהפורנו שיש הרבה נשים שנהנות מזה, חשוב לזכור שבפורנו יש שחקניות שמתנהגות לפי הוראות בימוי, ושבמציאות רובן נאלצות לצרוך סמים בשביל לצלם סצנות כאלה. גם במקרה בקפריסין הצעירה היתה שיכורה ולכן ההסכמה החופשית שלה מוטלת בספק.
בהתאם לתפיסה החינוכית והערכית שלכןם, אפשר להרחיב ולומר שמין קבוצתי יכול להיות מהנה כל עוד הוא נעשה בין מבוגרים שמסכימים עליו מראש, באחריות ובהדדיות, ושהוא אינו מתאים להתנסויות מיניות ראשונות. ההמלצה שלכןם כהורים היא לא להיות מעורבות/ים במין קבוצתי במהלך גיל ההתבגרות ואם להגיע למצב כזה בתור א/נשים בוגרים, אז רק כשיש אמון, תקשורת פתוחה, תכנון מקדים של כל המעורבות/ים ובשלות רגשית ופיזית של כולןם. אנו מציעות את זה בין היתר מתוך ההנחה שהנוער נחשף למין קבוצתי בפורנוגרפיה, ושחשוב לעשות סדר ולדבר על מיניות בריאה ולא רק להגיד ״את זה לא עושים״. לשיקלןכם, בהתאם לגיל, ולהבנתכןם את הסיטואציה, המידע, הפרשנות והכלים שיש ברשות המתבגרות/ים שלכןם.
3. התיחסות להקשר הפוליטי של המקרה
בהתאם לצורך ולגיל, התייחסו גם להקשר החברתי ולטענות על התערבות דיפלומטית ואינטרסים בינלאומיים שהשפיעו על ניהול הפרשה. מכיוון שהפוליטיקה לא תמיד מעסיקה בני נוער, אפשר להסתפק בהתיחסות ביקורתית למציאות ואמירה שמערכת המשפט היא חלק מהחברה, החוקים הם תוצר של נורמות חברתיות שמשתנות ממקום למקום ולאורך זמן. בסופו של דבר יש אנשים שמוציאים לפועל את החוקים, "על הבמה" ומאחורי הקלעים.
כאזרחים וכאנשים אכפתיים חשוב שנזכור להיות קשובים לעצמנו, שנדע לשאול שאלות ולהטיל ספק, ושנזכור לבחון כל הזמן את יחסי הכוחות סביבנו, הגלויים והסמויים שנשמיע קול אם נזהה אי-צדק ושנתייצב תמיד לצד הנפגעות והנפגעים.
4. סיום – הזמנה לשיחה חוזרת
לסיום, חזרו על המסר המרכזי שלכןם (אם יש צורך), ואמרו שאתם שמחים שקיימתם את השיחה (גם אם היו אי-הסכמות), שבכל שאלה אפשר לפנות אליכןם ושבמקרה ששמעו על מקרה דומה, חשוב שיפנו אליכןם או אל מבוגר/ת אחר/ת שסומכים עליה. מקורות מידע אמינים הם למשל 'דלת פתוחה' או מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית (אפשר לפנות גם בצ'אט או בוואטסאפ בצורה אנונימית).
שתי הערות לסיום:
1. התמקדנו בשיחה בהבחנה בין אונס ופגיעה מינית לבין מיניות מיטיבה מהסכמה. לא הרחבנו לגבי ההשפעות הנפשיות שיכולות להיות לצפיה בתחקיר הזה. חשוב לתת מקום גם לעצב, לכאב ולהזדהות, ולתת לגיטימציה לתחושות האלה. כדאי לקרוא עוד על עקרונות סיוע לנפגע/ת, שיכולו לסייע גם בשיחה מהסוג הזה.
2. בימים האחרונים ראינו התיחסות רבה לתחקיר ברשתות החברתיות. רוב ההתיחסות היתה עניינית, אבל היו גם התבטאויות גזעניות שאין להן מקום ושלא תורמות לדיון במניעת אלימות מינית לגבי המוצא של הנערים או היחס שלהם למסורת. נזכיר שאלימות מינית קיימת בכל החברה: בכל מגזר, קבוצה, יישוב, דת ומעמד סוציואקונומי. מקרי אונס קבוצתי התרחשו בקיבוץ שמרת, בבסיס נבטים, בראשון לציון ובתל אביב. הניסיון "להרחיק" את האלימות על ידי תיוגה כשייכת לקבוצה מסוימת פוגע בנו פעמיים, גם כי הוא מחזק תפיסות סטראוטיפיות שגויות ומעמיק פילוג וגם כי הוא לא מאפשר לנו להתמודד עם האלימות שנמצאת בסביבה המיידית שלנו, בקרב הקרובים לנו ביותר. במקום להאשים "אחרים", בואו נתחיל כולנו מלחנך בבית.
רכזות החינוך שלנו זמינות לשאלות, אפשר לפנות אליהן דרך קו הסיוע 1202 או במייל schools@ta1202.org