אני חושב/ת שעברתי פגיעה מינית - מה לעשות?
רשימת הדאגות שטורדות הורים באשר לילדיהם נדמית לעתים כאינסופית: שלא יחלו, שיזהרו כשהם חוצים את הכביש, שלא יפלו למעשי בריונות וחרמות בגן או בבית הספר – אבל אחד הפחדים העמוקים ביותר הוא שמישהו יפגע מינית בילדינו שלנו. בקיץ, הילדים יוצאים מהמסגרות החינוכיות, מסתובבים לבדם לעתים תכופות יותר, בעוד פיקוח ההורים, שנמצאים זמן רב בעבודה, מתרופף. לכן, גם בקיץ חשוב שאנו, ההורים, נקפיד על בטיחות הילדים מפני פגיעות מיניות, נדבר איתם על מיניות בריאה, ונגלה ערנות לסימני אזהרה העשויים להעיד על פגיעה. קיבצנו כאן סדרת מאמרים עם המלצות כיצד ניתן לעשות זאת וכיצד לפעול כאשר עולה חשש שהילד או הילדה נפגעו.
על פגיעה מינית בילדים: מה חשוב לדעת, כיצד לזהות ואיך לפעול. עלון מידע שנוצר לקראת קורס הדרכה להורים במכון אדלר.
ההתמודדות עם פגיעה מינית שעברו ילדינו היא תהליך חשוב ביותר לריפוי הטראומה. עם זאת, מטבע הדברים, התמודדות זו מעלה קשיים רבים – כמובן שלילד/ה, אך גם להורים. ריכזנו עבורכם קווים מנחים והמלצות שיוכלו לעזור לכם בדרך החשובה הזאת.
האינטרנט מלא בתכנים מיניים, וזה מרחב נוח לפוגעים ופדופילים. ממה צריך להיזהר, ואיך אפשר ללמד את הילדות והילדים להישמר?
לעתים אנו רואים שמשהו רע קרה גם בלי שהם מספרים לנו. מבט עצוב, הסתגרות, מצב רוח רע. אילו התנהגויות מהוות נורת אזהרה, וכיצד יש להגיב?
מצד אחד צריך לחנך למיניות בריאה, ולזהירות מפגיעות. מצד שני - אנחנו לא רוצות להפחיד, או לגרום לתחושת אשמה. אז איך אפשר לדבר על נושא טעון ומורכב כל כך בלי ליצור טראומה לילד\ה?
לפגיעות מיניות בילדים יש מאפיינים ייחודיים, והיא שכיחה הרבה מעבר למה שנהוג לחשוב. במקרה הזה - ידע הוא כח. ככל שנדע יותר על הנושא, כך נוכל לפעול באופן הטוב והמתאים ביותר.
כבר בילדות למדת שעליך להתגונן, לא לתת לאף אחד לפגוע בך, ואם כן אז כמובן להחזיר. למדת שעלייך לרצות לקיים יחסי מין בכל שלב, ועם כל אחת. למדת שעלייך להוביל, לפרנס, להיות חזק ואיתן, והעיקר לא להישבר- להיות גבר גבר בשפה הישראלית.
פרק הנתונים מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אשר כולל פילוח של נתוני הפניות למרכזי הסיוע עצמם, ונתונים על הטיפול בעבירות מין והטרדה מינית ברשויות השונות.
אחת מכל שלוש נשים עוברת פגיעה מינית במהלך חייה. אחת מכל חמש נשים עוברת אונס. אחת מכל חמש ילדות עוברת פגיעה מינית. עד גיל 12, שיעור הבנים הנפגעים מינית זהה לשיעור הבנות. רק שישה אחוזים מהפגיעות המיניות מדווחות לרשויות. מקבץ נתונים מספריים ממחקרים שנערכו בנושא פגיעה מינית.
האלימות המינית היא תופעה נפוצה מאוד בחברה הישראלית. למרות זאת, מבחינות רבות עוד מתקיים קשר שתיקה חברתי נרחב סביבה. על אף שבשנים האחרונות ישנה עלייה במודעות לנושאי פגיעה והטרדה מינית, עדיין מדובר בפשע אשר אחוזי הדיווח עליו נמוכים מאוד. הסיבות לכך הן מגוונות, אך בראשן נמצאות נטייתה של החברה להאשים את הקורבן בפגיעה, המביאה לתחושות בושה ואשמה בקרב הנפגעות/ים, המונעות מהן/ם להתלונן.
תקיפה מינית היא כל התנהגות ו/או מעשה מיני הנכפה על אישה, גבר או ילד ללא הסכמתם. תקיפה מינית כוללת פגיעה באישה, בילד ובגבר על ידי גבר, אישה או ילד.
תקיפה מינית היא אקט של אלימות אשר נוקט התוקף כלפי מי שנתפס בעיניו כחלש ממנו. היא אינה דחף מיני בלתי נשלט, אלא פשע שנעשה במודע, במטרה לשלוט בקורבן ולהשפילו.
מרבית קרבנות האלימות המינית הן נשים – עובדה המשקפת את מקומן החברתי אשר גם כיום, במאה ה-21, נתפס כנחות לגברים. אלימות מינית היא אמצעי נוסף לדיכוי נשים בחברה פטריארכאלית.
תקיפה מינית בילדים היא בדרך כלל תקיפה מתמשכת, על ידי אדם מוכר. ילדים לרוב מתקשים לספר על התקיפה ולעתים אף לא יודעים לאפיינה ככזו, ועל כן למבוגרים סביבם- הורים, מורים, גננות וכדומה, ישנו תפקיד משמעותי בחשיפת סוד הפגיעה.
כמו בכל דבר, מידת היכרותך עם הילד/ה תסייע להבחין במצבי מצוקה בהם ימצאו. שינוי חד במצבי רוח או ברמת תפקוד מאותתים מצוקה כלשהי (לאו דווקא פגיעה מינית), המחייבת בדיקה.
פגיעה מינית היא חוויה טראומתית, אשר יכולה להשפיע ולהקשות על היומיום שלך. פנייה לטיפול נפשי עשויה לסייע בעיבוד החוויה, בבנייה מחודשת של האמון הבינאישי ובהתמודדות היומיומית עם המציאות לאחר הפגיעה.
לאחר פגיעה מינית, חלק מהנפגעות/ים מדווחות/ים על ירידה משמעותית בתפקוד וביכולת ההשתכרות בשל תופעות שונות כמו הפרעות שינה, פחד מיציאה מהבית, קושי בריכוז, בלבול, חרדה, דיכאון ומתח. לעיתים הקושי נובע בשל העובדה כי הפגיעה ארעה במקום העבודה.
בישראל קיימים שני אפיקים משפטיים: המשפט הפלילי והמשפט האזרחי.
בעמוד זה, תוכלו למצוא מידע על כל אחד מההליכים.
לאחר פגיעה מינית, יש באפשרותך לקבל סיוע רפואי במספר בתי חולים בהם קיימים מרכזים ייעודיים לטיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית (רשימה מפורטת בהמשך). המרכזים עובדים 24 שעות ביממה, ותוכל/י למצוא צוות מנוסה ומקצועי אשר עבר הכשרה בתחום ומעניק טיפול מותאם, מתחשב ורגיש העונה על הצרכים שלך כנפגע/ת.
מטרת הבדיקות הרפואיות במרכזים הייעודיים היא לבחון את מצבך הבריאותי, להמליץ על טיפול ולאסוף ראיות משפטיות.
בישראל פועלים 9 מרכזי סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אשר מעניקים סיוע חינם לנשים וגברים שעברו פגיעות מיניות וזקוקים להקשבה, ייעוץ, ליווי ותמיכה. קווי החירום של מרכזי הסיוע מופעלים על ידי מאות מתנדבות ומתנדבים ברחבי הארץ, ופעילים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.
לאחר הפגיעה המינית ייתכן ותחווי/ה מספר תופעות שכיחות אשר יכולות להופיע מיד לאחר הפגיעה, אך גם שנים אחריה. בין התופעות: אי-שקט, נדודי שינה, תמונות חוזרות של האירוע, מחשבות טורדניות, עצבנות ומתח, ירידה בתיאבון, רגשות אשם, חוסר ריכוז, קשיים בזיכרון ובושה.