קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

1202: נשים | 1203: גברים

04-6566813: נשים ערביות | 02-6730002: נשים דתיות | 02-5328000: גברים דתיים
סיוע דרך WhatsApp ב-052-8361202      |    סיוע אונליין בצ'אט (שעות הערב)

פעילים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע     הנגשת מרכזי הסיוע: לחצו לפרטים

הליכים משפטיים: הליך פלילי והליך אזרחי

בישראל קיימים שני אפיקים משפטיים: המשפט הפלילי והמשפט האזרחי. 

תשעת מרכזי הסיוע, הפרוסים בכל רחבי הארץ, מציעים ליווי בהליך הפלילי ובתביעות אזרחיות. לכל שאלה או התייעצות, התקשרו אלינו:

1202 - נשים | 1203 - גברים

הליך פלילי

ההליך הפלילי מתחיל בהגשת תלונה למשטרה, שבמצעת את החקירה בפועל. המשטרה מעבירה את התיק לפרקליטות, שמחליטה אם להגיש כתב אישום, לסגור את התיק או לסיימו בהסדר מותנה. אם מוגש כתב אישום, התיק מגיע לבית המשפט.

מחלקת הליווי של מרכזי הסיוע זמינה עבורך בכל שלב, החל מעצם ההתלבטות אם לגשת להליך. בשיחות טלפון או פגישות, תוכל/י להתייעץ על פרטי המקרה ורצונותייך מההליך, לקבל מידע על האפשרויות שעומדות בפניך ולהחליט מה נכון עבורך. 

 

דברים שחשוב לדעת לפני הגשת התלונה

  • אינך חייב/ת להגיש את התלונה מיד לאחר התרחשות הפגיעה. עם זאת, חשוב להכיר את השיקולים השונים לבחירת המועד המתאים: הגשת תלונה בסמוך לפגיעה מאפשרת לעיתים לאסוף ראיות שאינן זמינות בהמשך, ומנגד - הפנייה להליך ארוך ומורכב דורשת בשלות מסוימת, שבמקרים רבים   אך חשוב להכיר את  אך ההגעה לתחנת המשטרה בסמוך לתקיפה יכולה לסייע באיסוף הראיות, ועל-ידי כך להגביר את הסיכוי שהתיק יגיע לבית המשפט.
  • ברוב תחנות המשטרה יש צוות שהוכשר לחקור את תחום עבירות מין. באפשרותך לבקש להיחקר על ידי חוקר/ת עבירות מין בתחנה בעצמך, או באמצעות מחלקת הליווי של מרכז הסיוע, שיכולה לתאם עבורך חוקר/ת עבירות מין בזמן המתאים לך.
  • זכותך על פי חוק לבחור את מגדר החוקר/ת.
  • זכותך להיחקר בחדר נפרד בפרטיות.
  • יש באפשרותך לבקש ליווי של חבר/ה, קרוב/ת משפחה או מתנדב/ת ממרכז הסיוע לאורך כל החקירה ובזמן מתן העדות (בתנאי שלא היה/הייתה נוכח/ת בזמן הפגיעה).
  • אם הגשת את התלונה בסמוך להתרחשות הפגיעה, תיתכן ותתקיים בדיקה בבית חולים לאיסוף ראיות משפטיות (ראי/ה זכויותייך בבדיקה הרפואית)
  • אם הוחלט לקיים עימות בינך לבין הפוגע (ראי/ה בהמשך), באפשרותך לקבל ליווי של מתנדב/ת ממרכז הסיוע אל תוך חדר העימות.
  • החקירה תתנהל בידי תחנת המשטרה שבתחום שיפוטה התרחשה הפגיעה. אם אין באפשרותך להגיע לתחנה זאת, תוכל/י להגיש את התלונה ולהיחקר בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגורייך.
  • מרגע הגשת התלונה, הטיפול עובר לידי רשויות אכיפת החוק במדינה. תחילה, המשטרה תבצע את כל שלבי החקירה, לרבות איסוף ראיות ועדויות. לאחר מכן יועבר התיק לפרקליטות המחוז הרלוונטית. הפרקליטות היא שתחליט האם להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לסגור את התיק. כנפגע/ת עבירה, את/ה נמצא/ת במעמד של עד/ה, ולא במעמד של תובע/ת. כלומר, המדינה היא שתובעת את הנאשם ואת נמצאת במעמד של עדה.
  • חשוב להכיר את ההתיישנות החלה על הגשת תלונה במשטרה בגין פגיעה מינית. ניתן להתייעץ עם רכזות הליווי של מרכזי הסיוע על פרטי התיק. 

התיישנות: מה שצריך לדעת

  • במקרים של אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה ובעילה אסורה בהסכמה, זמן ההתיישנות הנו 10 שנים מיום האירוע.
  • במקרה של הטרדה מינית זמן ההתיישנות הנו שבע שנים מיום האירוע.
  • התיישנות לגבי עבירות שנעברו כנגד קטינים וחסרי ישע:
    1. כאשר העבירה נעשית על ידי בן משפחה (הורים, הורים חורגים, סבים, סבים חורגים, אחים, אחים חורגים, דודים, דודים בנישואין, בני דודים) או אחראי על קטינים מתחת לגיל 18, ניתן להגיש תלונה עד שהנפגע/ת בת מגיע/ה לגיל 38 (בעבירות שנעשו לאחר שנת 1986).
    2. כאשר העבירה נעשתה על ידי אדם שאיננו בן משפחה או איננו אחראי על הקטין, יחול מנין ההתיישנות מיום שמלאו לקטינ/ה 18 שנים - כלומר, ניתן להגיש תלונה עד גיל 28. אם חלפו 10 שנים מיום ביצוע העבירה, נדרש אישור של היועץ המשפטי לממשלה וכן ראייה מחזקת לביצוע העבירה.
    3. אם הפוגע היה קטין בעת הפגיעה – יש צורך באישור היועץ המשפטי על מנת להעמידו לדין.

הליך החקירה במשטרה

  • במסגרת החקירה המשטרה תגבה עדויות ותאסוף ראיות נוספות. 
  • הפוגע יוזמן או ייעצר לחקירה. אם זהות הפוגע אינה ידועה, המשטרה תנסה לאתר את החשוד בכלים שברשותה - ביניהם, זיהוי על פי תמונה, הרכבת קלסתרון ומסדר זיהוי.
  • המשטרה עשויה לעצור או לשחרר את החשוד על פי צרכי החקירה.
  • המשטרה עשויה לבקש לערוך עימות בינך לבין הפוגע. קיום העימות מותנה בהסכמתך.  
  • כאשר קיימים עדים אחרים היכולים למסור מידע יעיל לחקירה, גם הם יזומנו לחקירה.
  • החקירה יכולה להימשך מספר ימים, מספר שבועות או חודשים ארוכים. יתכן שבמשך הזמן שיעבור תתבקש/י לחזור לתחנת המשטרה ולהשלים עדות.
  • בסיום הגשת התלונה תקבל/י לידייך מספר מסמכים. ביניהם, אישור על הגשת התלונה ובו פירוט של העבירה הנחקרת ומספר התיק. חשוב שתקפיד/י לשמור על האישור הזה, שכן בעתיד תוכל/י לברר את מצב התיק על ידי מספר התיק. בנוסף, תקבל/י מסמך ובו פרטי שימוש למערכת ממוחשבת לנפגעי עבירה, הנקראת מערכת מנ"ע. באמצעות שם המשתמש והסיסמא המפורטים בדף זה תוכל/י לקבל מידע לגבי מצב התיק דרך האינטרנט.

ההליך בפרקליטות

  • תיק החקירה יגיע מהמשטרה לפרקליטות המחוז הרלוונטית. בפרקליטות תתקבל ההחלטה האם להגיש כתב אישום, לסגור את התיק או לסיימו באמצעות הסדר מותנה.
  • הפרקליטה המטפלת בתיק תלמד את התיק ותחליט האם יש הראיות והעדויות שאספה המשטרה מספיקות להגשת כתב אישום. השלב הזה עשוי להיות מאוד מהיר (בעיקר במצבים בהם החשוד נמצא תחת מעצר / חוסר משמעותי בראיות / התיישנות המקרה / החשוד לא נמצא), אך לרוב מדובר בהליך ארוך, שעשוי להימשך חודשים עד שנתיים.
  • קיימת ברשותך האפשרות לעמוד בקשר עם הפרקליטה המטפלת, על מנת להתעדכן בשלבי ההליך.
  • במהלך הטיפול בפרקליטות עשויה הפרקליטה המטפלת להזמינך לפגישה או לשוחח איתך טלפונית על מנת לברר מולך פרטים נוספים הנוגעים לפגיעה, וכן על מנת להתרשם ממך באופן ישיר.
  • אם הוחלט לסגור את התיק, קיימת האפשרות להגיש ערר לפרקליטות המדינה. עם זאת, כדאי לדעת שרק אחוזים בודדים מהערעורים מתקבלים. 
  • בכל ההליכים המפורטים כאן, וגם את הגשת את התלונה לבד, תוכל/י לפנות למרכזי הסיוע, לקבל ליווי, ולהיעזר בקשר של המתנדבות/ים עם הפרקליטות. 

סיוע משפטי

  • באפשרותך לקבל ייצוג משפטי חינם מיחידת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, בשני מצבים:
  • 1. אם הפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום על עבירת אינוס או מעשה סדום. 
  • 2. אם הפוגע הורשע, וברצונך למנוע את חזרתו לסביבתך
  •  הייצוג המשפטי נועד להבטיח את זכויותך בהליך; הפרקליטות היא עדיין התובעת בתיק, ומי שמנהלת אותו. 
  • תוכל/י לפנות ליחידת הסיוע המשפטי בכוחות עצמך, או לפנות באמצעות מחלקת הליווי של מרכז הסיוע. 

דיון בבית המשפט

  • עם הגשת כתב אישום, התיק עובר לדיונים בבית המשפט. ייתכן שבשלב מוקדם יחסית, ייחתם הסדר טיעון עם סנגוריו של הפוגע - וכך ההליך בבית המשפט יימנע. 
  • ככל הנראה תתבקש/י למסור עדות בבית המשפט ועדותך תהווה ראיה מרכזית. החקירה הראשונית תיעשה על ידי הפרקליט (התובע) ולאחר מכן תתקיים חקירה נגדית על ידי עורך דינו של הנאשם. העדות שלך תינתן בפני בית המשפט בנוכחות שופט/ים, עורך דינו של הנאשם, הנאשם עצמו והפרקליט. במקרים נדירים ביותר תתאפשר עדות מאחורי פרגוד או בטלוויזיה במעגל סגור.
  • לרוב יזומנו התוקף ועדים נוספים להעיד בבית המשפט.
  • נתונה לך הזכות להיות נוכחת בדיונים בבית המשפט, כל עוד בית המשפט או התביעה לא חושבים שיש בכך בכדי לפגוע בהמשך ההליך, ואת יכולה להגיע באמצעות מלווה מטעמך. כמובן שאינך מחויבת לנכוח בדיונים, למעט המועד בו הנך נדרשת להעיד.
  • בסיום המשפט תינתן הכרעת דין המורכבת מפסק דין (זיכוי או הרשעה) ומגזר דין (הקובע את העונש). בפסק הדין יכול הנאשם להימצא אשם, זכאי או זכאי מחמת הספק. שני הצדדים, התביעה (מדינת ישראל) וההגנה, רשאים לערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

זכויותייך כנפגעת עבירה במהלך כל ההליך הפלילי

  • במהלך כל ההליך הפלילי אינך נדרש/ת לייצוג על ידי עו"ד מאחר ואינך צד בהליך (אינך התובע או הנתבע). אולם, במידה ותרצי/ה, את/ה רשאי/ת להיעזר בעו"ד מיחידת הסיוע המשפטי (במקרים המתאימים) או לשכור את שירותיו של עו"ד פרטי/ת.
  • זכויותיך כנפגע/ת עבירה במהלך כל ההליך הפלילי מוגנות בחוק. להלן מספר זכויות שכדאי להכיר:
    1. זכותך לקבל הגנה מפני הנאשם או מקורביו.
    2. במהלך החקירה המשטרתית וכן בזמן מתן עדות בבית המשפט, אינך אמור/ה להיחקר על עברך המיני, אלא אם חקירה זו חיונית לצורך גילוי האמת.
    3. קיימת הגבלה על מסירת הפרטים האישיים שלך.
    4. זכותך לקבל מידע על שלבי ההליך הפלילי והתקדמותו.
    5. זכותך להבעת עמדה ביחס לעונש בשלב גזר הדין.
    6. זכותך להביע עמדה בפני הפרקליטות במקרה של הסדר טיעון.
    7. זכותך להביע עמדה בפני ועדות שחרורים במקרה של החלטה על חופשות ושחרור מוקדם ממאסר.

זכויות נוספות תוכל/י למצוא מפורטות בחוק זכויות נפגעי עבירה.

תביעה אזרחית

  • אישה או גבר אשר עברו פגיעה מינית מכל סוג שהוא, יכולים לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה מהתקיפה או ההטרדה.
  • התביעה מתנהלת אל מול הפוגע או המטריד ולעיתים אל מול גורם אחר שיש לו אחריות (לדוגמה-המעביד).
  • את התביעה האזרחית ניתן להגיש בלי קשר להליך פלילי, אך עם זאת, קיים יתרון בהגשת תביעה אזרחית לאחר שהפוגע נמצא אשם בבית המשפט. במצב זה שאלת האחריות כבר הוכרעה בהליך הפלילי, ומה שנותר להוכיח בהליך האזרחי הוא רק הנזק שנגרם לנפגעת, כתוצאה מהתקיפה או ההטרדה.
  • במידה והפוגע או המטריד נמצא אשם והורשע בבית משפט, ניתן לבחור להגיש תביעה אזרחית באמצעות שני הליכים:
    1. תביעה אזרחית שבה פסק הדין משמש כראיה: תביעה אזרחית רגילה אשר ניתן להגישה בכל עת (כל עוד לא חל חוק ההתיישנות), ובמהלכה משתמשים בממצאי פסק הדין הפלילי כראיה.
    2. תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים: הגשת תביעה האזרחית לאותו הרכב השופטים שדן בהליך הפלילי והרשיע את התוקף או המטריד. להליך זה ישנם יתרונות משפטיים, אך קיימת הגבלת זמן של 30 יום בהגשת התביעה האזרחית, מיום פסק הדין הסופי.
  • להלן הנזקים שניתן לתבוע בגינם פיצוי:
    1. הפסד השתכרות לעבר ולעתיד – כאשר הנך מפסיד/ה שכר כתוצאה מהקושי לעבוד או להתקדם בעבודה (מחושב על ידי אחוזי הנכות התפקודית הנקבעים על ידי מומחה).
    2. עלויות טיפולים נפשיים ועלויות שיקום אחרות – בקשה לפיצוי עקב טיפולים נפשיים ממושכים בעבר ובעתיד ועלויות נוספות בגין שיקום, כגון: תרופות, טיפולים אלטרנטיביים, עזרה בלימודים וכדומה.
    3. הזדקקות לעזרת הזולת בעבר ובעתיד – הוצאות הנובעות מהצורך בעזרה מגורם שלישי (לדוגמה: עזרה בבית עקב קשיי תפקוד).
    4. כאב וסבל – נפגעות/ים ככלל חשות/ים כאב וסבל רב בזמן האירוע ולאחריו, ומפגיעות רגשיות ארוכות טווח, וביניהן: חוסר אמון, דימוי עצמי נמוך, חוסר הנאה מהחיים וחוסר הנאה מיחסי מין.
      הטרדה מינית – החוק למניעת הטרדה מינית מאפשר לקבל פיצוי של עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק, או תביעת פיצוי מוגדל תוך הוכחת נזקים אשר נגרמו מההטרדה (כגון הפסד השתכרות במקרה של פיטורין).
  • התיישנות בתביעה אזרחית
    1. תקיפה מינית – ככלל, ניתן להגיש את התביעה האזרחית תוך 7 שנים מיום שארע המקרה. כאשר הפגיעה המינית נעשתה בקטינים (מתחת לגיל 18), מתחילים לספור את שבע השנים מגיל 18, כלומר התביעה תתיישן בגיל 25.
    2. הטרדה מינית – לפי החוק למניעת הטרדה מינית ניתן להגיש תביעה אזרחית תוך שבע שנים מיום שארע המקרה שבגינו תובעים.
    3. פגיעה מינית בקטינים בתוך המשפחה (גילוי עריות) - ניתן להגיש את התביעה עד גיל 35.
    4. חוק ההתיישנות בתביעה אזרחית אינו זהה לחוק ההתיישנות בהליך הפלילי. לכן, למרות שניתנה האפשרות לקיים הליך פלילי אין זה אומר שאחריו תוכל/י להגיש תביעה אזרחית. כדאי לברר האם חל חוק ההתיישנות טרם הגשת התביעה.
    5. עם זאת, בכל הנוגע לסוגיית ההתיישנות, ומכיוון שיש חריגים שונים הקבועים בחוק, מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

*המידע שניתן באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין להתבסס עליו באופן שכזה. 

לכל שאלה או התייעצות בנושא ההליך הפלילי התקשרו אלינו:
1202 - נשים | 1203 - גברים

 

בישראל קיימים שני אפיקים משפטיים: המשפט הפלילי והמשפט האזרחי.