מציג אייטמים לפי תגית: פגיעה מינית

במהלך הקיץ שמענו על כמה מקרים קשים של חשדות לאונס קבוצתי, בארץ ובחו"ל, ביניהם מקרים של אונס ילדות צעירות על ידי בני גילן, וחשד לאונס קבוצתי של צעירה בריטית על ידי קבוצת נערים ישראלים, שהסתיים ללא הליך פלילי כלפיהם אך פורסם כי סרטונים של הצעירה באקט המיני צולמו והופצו ללא ידיעתה והסכמתה. המקרה באיה נאפה והמקרים הנוספים שהתגלו בקיץ מקפלים בתוכם נושאים רבים לשיחה. מערך השיעור מציע התייחסות לחלק מתכנים אלו, כמו שאלת הרצון והלחץ החברתי בהקשר של מיניות, וכולל הכרות עם כלים לבחינת סיטואציות מיניות והתמודדות בזמן אמת. 

המדיה היא כלי מוצלח להגברת המודעות הציבורית כלפי תופעת האלימות המינית, אולם מצד שני היא מעלה אתגרים עבור אלה אשר עברו פגיעה מינית בעברן. ייצוגים של אלימות מינית בסרטים, בתכניות טלויזיה, בחדשות, וברשתות החברתיות יכולים לעורר תגובות שליליות, החל מתחושות עצב ועצבנות ועד לפלאשבקים ותסמיני חרדה. הנה מספר דרכים בעזרתן תוכלי באופן אקטיבי לצמצם חשיפה אשר עלולה לעורר תגובות אלה.

הקיץ בכלל, והחופש הגדול בפרט, מהווים תקופה מיוחדת בשנה לבני ובנות הנוער: החופש, היציאה מהשגרה, שינויים במעגלים החברתיים ובסדר היום והתנתקות ממסגרות והשגחה של מבוגרים מזמנים לנערות ולנערים אינטראקציות חברתיות ייחודיות וזיכרונות לכל החיים. לצד ההיבטים החיוביים שביציאה מהשגרה, יש בה גם פוטנציאל להיחשף לסיטואציות סיכוניות ולעתים אף לפגיעה של ממש.

ערב השנה החדשה ומסיבות הסילבסטר מזמנים לצד החגיגות גם פוטנציאל לא מבוטל לניצול ופגיעה. יצירת שיח פתוח על הסכנות ומתן כלים להתמודדות עם תרחישים אפשריים יכולים לסייע במניעת פגיעות ובמתן מענה יעיל ומהיר למי שנפגעו.

ב-28 בספטמבר התחיל התיוג (האשטאג) ״לא התלוננתי״ לסחוף המונים בפייסבוק ובטוויטר. תחת התיוג #לאהתלוננתי נחשפים סיפורים אישיים רבים על פגיעה מינית והסיבות בגינן הנפגעים והנפגעות החליטו לא לדווח או להגיש תלונה על המעשים. השיח הציבורי הסוער עלול להציף רגשית ולהותיר את מי שנחשפים אליו מבולבלים, בייחוד נערים ונערות. אנו מציעות לצוותי המורות, המחנכות והיועצות, לשבור את קשר השתיקה, ולייצר שיח חינוכי המתמודד עם המשמעויות הרבות שעולות מקמפיין #לאהתלוננתי.

חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, בו ציינו השנה 40 שנות פעילות למרכז סיוע ת"א.

רגע לפני היציאה לחופשה – טיפים לא/נשי חינוך (ולהורים גם!) – איך להכין את התלמידות/ים להתמודדות עם פגיעות מיניות בתקופת הקיץ?

בעידן הרשתות החברתיות, החיבור בין כלי התקשורת לנפגעות קל ומהיר מתמיד. לצד פתחון הפה וההזדמנות שניתנת להן לספר את סיפורן ולדרוש צדק, אנו נתקלות ביותר ויותר מקרים שבהם הנגישות המהירה הובילה לפריצת גבולות לא רצויה ואף פוגענית. בשנים האחרונות מגיעות לפתחנו תלונות רבות של פונות שנפגעו במפגש עם כלי התקשורת – בין אם בעקבות ההתרחשויות מאחורי הקלעים, ובין אם מהתוצרים הסופיים.

ב-8 במאי 2018 ערך איגוד מרכזי הסיוע דיון מיוחד בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, שעסק ביחס התקשורת לנפגעות תקיפה והטרדה מינית.

להלן נייר העמדה שהגיש האיגוד לקראת הדיון, שנערך בשיתוף ח"כ עאידה תומא סלימאן. במסמך מפורטות הבעיות הקיימות בסיקור התקשורתי כיום, והצעדים שנחוצים על מנת לצמצם את הנזק. 

20 שנה לחוק למניעת הטרדה מינית - האם החוק מיושם?, מהפיכת הסיוע המשפטי לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, קידום מוגנות בעולם הספורט הישראלי והמפכ"ל אלשיך, שמתעקש להיות מפכ"ל של שוטרים - ולא של שוטרות: ניוזלטר איגוד מרכזי הסיוע, מרץ 2018

על המהפכה החברתית של תנועת #METOO, על הדו"ח השנתי של האיגוד, על המכשולים שמציב ההליך הפלילי בפני נפגעות ונפגעים ועל עבודת ההכשרה של צוותי בריאות הנפש - בניוזלטר איגוד מרכזי הסיוע, דצמבר 2017

שנה טובה מאיגוד מרכזי הסיוע 

על פגיעה מינית בילדים: מה חשוב לדעת, כיצד לזהות ואיך לפעול. עלון מידע שנוצר לקראת קורס הדרכה להורים במכון אדלר. 

"ברור שהוא לא התכוון לפגוע, מרבית עברייני המין אינם מתכוונים לפגוע. הם מספרים לעצמם סיפורים כשהם חוצים קווים אדומים שאסור היה להם לחצות. הם ממעיטים בערך המעשים שלהם, מה שמכונה בשפה המקצועית "מינימליזציה", כשהם מסבירים לעצמם שזה נעשה בהסכמה וששיקול הדעת של הנערה תקף כמו שיקול דעת של אדם מבוגר. אוי לנו אם כחברה אם נתחיל לדבר בשפתם של עברייני המין ולראות בהם קורבנות של המעשים שהם עצמם עשו לחלשים מהם".

מנהלת מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון, שני אלוני, כותבת בעקבות פרשת בועז ארד.

לפגיעה המינית השלכות מרחיקות לכת על בריאות הנפגעות והנפגעים, הכוללת נטייה מוגברת למחלות מסוימות. במקביל, נפגעות רבות משנות את דפוס השימוש שלהן בשירותי מערכת הבריאות - חלקן מגבירות את כמות הביקורים והבדיקות, וחלקן נמנעות מהם גם במחיר של פגיעה ממשית בבריאותן. מה צריכה מערכת הבריאות לעשות בשביל להבטיח טיפול מתאים?

מאמר מאת ד"ר שיר דפנה-תקוע, ד"ר הילה לייבוביץ-דיאמנט וד"ר אנה פדואה. מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017: "הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית".

למרות ההוכחות החותכות להשפעות הפגיעה המינית על בריאות הנפש, מערכת בריאות הנפש כיום לא ערוכה להכיר ולספק מענים מותאמים לנפגעות ונפגעים הבאים/ות בשעריה. מה קורה בשטח, ומה צריך לעשות?

מאמר מאת ד"ר ענבל ברנר, מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017: "הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית".