מיקומך באתר:פרסומים>פרסומים נוספים>מיניות ומניעת פגיעות מיניות בימי קורונה

מיניות ומניעת פגיעות מיניות בימי קורונה

ימים קשים ומלאי חרדה עוברים עלינו. המאבק בנגיף הקורונה הביא איתו מציאות חברתית חדשה וזרה, שהפכה את שגרת חיינו ויצרה התמודדויות שלא הכרנו קודם. אורח החיים החדש איתו אנחנו מתמודדים מחייב היערכות מחודשת, התייחסות ותיווך שלנו את המצב לילדות/ים ולמתבגרות/ים שלנו בכל תחומי החיים, ובכלל זה גם התנהגות מינית ומניעת אלימות מינית.

מיניות ומניעת פגיעות מיניות בימי קורונה

ימים קשים ומלאי חרדה עוברים עלינו. המאבק בנגיף הקורונה הביא איתו מציאות חברתית חדשה וזרה, שהפכה את שגרת חיינו ויצרה התמודדויות שלא הכרנו קודם. אורח החיים החדש איתו אנחנו מתמודדים מחייב היערכות מחודשת, התייחסות ותיווך שלנו את המצב לילדות/ים ולמתבגרות/ים שלנו בכל תחומי החיים, ובכלל זה גם התנהגות מינית ומניעת אלימות מינית.

מצד אחד, ההגבלות על התנועה שרק הולכות ומחמירות מבודדות את הילדות/ים והמתבגרות/ים בבתים ומשאירות אותןם בבית, בחיק המשפחה הגרעינית, במקום שנתפס אצל רובנו כמקום הכי בטוח ומוגן. מנגד, הניתוק ממסגרות חינוכיות וממבוגרים משמעותיים, התמודדות עם מצבי בידוד של קרובי משפחה או של הילדות והילדים עצמם, השעות הרבות ברשתות החברתיות, השעמום והחרדה וגם, לצערנו, החובה להימצא שעות רבות במרחב שבו לעתים מתרחשת פגיעה – כל אלו מהווים גורמי סיכון שדורשים את התייחסותנו הברורה כמבוגרים משמעותיים.

מטבע הדברים יש הבדל משמעותי בין ילדים ובני נוער והמסרים שנרצה לדבר עליהם עם כל קבוצת גיל. בעוד שילדות וילדים צעירים עלולים בעיקר להיות חשופים להתנהגות מינית פוגענית ולא רצויה, מתבגרות ומתבגרים מתמודדים עם הגבלות משמעותיות על הקשרים החברתיים שלהם ובכלל זה גם על התנהגות מינית נורמטיבית ולגיטימית בגילם. למרות ההנחיות, לא מעט בני נוער ממשיכים להיפגש בקבוצות קטנות וייתכן שגם עם בנות ובני זוג, וחשוב שנוודא שיש בידיהם כלים להתנהגות מינית בטוחה גם בימים אלה.

לפני שנסביר במה להתמקד, חשוב שנתייחס לכמה חסמים מרכזיים שמונעים מאיתנו לדבר עם בני הנוער על מין ומיניות:

"אם נדבר על מין או מיניות, אנחנו עלולות להכניס להם רעיונות לראש"

המשפט הזה, מפחיד ככל שיהיה, לא עומד במבחן המציאות. המין והמיניות הם חלק מההתפתחות הטבעית של ילדות/ים ובני נוער. הם עסוקים בזה, איתנו ובלעדינו. הם חשופים לייצוגים מיניים ולמסרים מיניים בכל מקום – בתקשורת, בקולנוע, במוזיקה, במשחקי המחשב וכמובן, בפורנוגרפיה. יתרה מכך – הם כל כך עסוקים בזה, שאם נשאיר אותם להתמודד עם זה לבד, אנחנו עלולות/ים להפקיר אותןם למצבים של פגיעה מיותרת.

כשמדובר במתבגרים, חשוב לזכור: אלו שכבר בשלים להתנסויות מיניות – יעשו או עושים זאת בכל מקרה, ועדיף שיקבלו מאיתנו כלים לאיך לעשות זאת באופן מכבד ובטוח. אילו שעוד לא בשלים, יחכו גם ככה, ולפחות נעניק להם כלים לכשירגישו מוכנות/ים. בכל מקרה, חלק מהשיחה יכול להתייחס לסוגיית הבשלות ולשאלה האם אני באמת מוכנ/ה להתנסות מינית או שעדיף שאחכה.

"הם כבר יודעים יותר מאיתנו על מין"

עם כמה שהיינו רוצות/ים שהמשפט הזה יהיה נכון, גם הוא לא עומד במבחן המציאות. לבני נוער מושג די מעוות על מהו מין ומהי מיניות, הניזון מהתרבות הפופולרית ומהפורנוגרפיה. הם אולי יודעים איך נראים אברי המין (כי ראו זאת בסרטים), אבל הם לא תמיד יודעים את השמות שלהם או התפקיד הביולוגי שלהם, ובטח ובטח שלא יודעים כמעט כלום על תקשורת מינית, בירור רצון והסכמה, איך להציב גבול או להתרחק מסיטואציה פוגענית או מה לעשות במקרה של פגיעה מינית. הייצוגים שיש להם למהו מין הם לא פעם אלימים, מחפיצים, טכניים ונטולי קשר והדדיות. מין, ללא יחסים. למען שלומם הפיזי והנפשי, מגיע להם לקבל מאיתנו תשובות.

"זה לא התפקיד שלי לדבר איתם על זה"

השאלה על מי מוטלת האחריות לחינוך לכישורי חיים (ובתוך כך חינוך למיניות בטוחה) היא שאלה מורכבת, שאין לה תשובה חד משמעית. מטבע הדברים, ההורים הם האחראים הראשיים לשלומם ובטחונם של ילדיהם. עם זאת, הורים רבים נבוכים מדי לדבר על הנושא עם ילדיהם, או מרגישים שאינם יודעים מספיק, ולכן מצפים ממערכת החינוך לטפל בנושא במקומם. לצד זאת, כמו ההורים גם המורות מוצאות את עצמן נבוכות מול הכיתה, חסרות כלים וידע לקיום שיח משמעותי על מיניות עם התלמידים, או חוששות מתגובת ההורים וההנהלה, במידה וייזמו שיח כזה. וכך, בעוד המבוגרים נבוכים ונמנעים משיח, בני ובנות הנוער חשופים להתנסויות מיניות שמסכנות אותם, ונשארים להתמודד לבד במקרים של קושי, בעיה או פגיעה. על מנת לשבור את המעגל הזה חשוב מאוד שכל מי שמרגיש/ה שביכולתה להתייחס למשהו – חלקי ככל שיהיה – בנושא של מיניות, תעשה זאת, גם עכשיו, גם בשיעורים פרונטליים או העברת מידע בדרכים אחרות מרחוק. עבור חלק מהנערות/ים זה יהיה כל מה שהם שומעים ביחס לנושא, והמידע הזה יקר מפז.

כמה טיפים שכדאי לזכור כדי לעבור את השיחה הזאת בשלום:

  • זה מביך לכולןם – כולנו לא רגילות/ים לדבר על מין, בטח ובטח שלא עם הילדות/ים. קחו בחשבון שהילדים יכולים לבטל את הניסיון לדבר על הנושא, להגיד שאתם/ן "חופרות/ים" – זה בסדר, אפשרו לשיחה להתפתח בהתאם ליכולת שלהן/ם לדבר על הנושא.
  • ניתן לשתף בתחושות, במחשבות ובלבטים שלכן ביחס לשיחה הזאת אם אתן מרגישות נוח – זה בדרך כלל מאפשר להם/ן לבטא יותר בקלות את התחושות והמחשבות שלהם ביחס לנושא ויוצר שיח פתוח יותר.
  • הימנעו משיפוטיות ככל הניתן. אל תצחקו עליהם/ן או תשפילו אותם (גם לא בצחוק), התיחסו בכבוד לשאלות שלהם, מוזרות ומביכות ככל שיהיו.
  • שמרו על גבולות הדיון – יש מקום לכל שאלה ועמדה, אבל אין מקום לאלימות או הצקות אם מדובר בדיון שנעשה במסגרת קבוצתית.
  • מותר לא לדעת – לא מצופה מכן/ם לדעת הכל על מין ומיניות!! אם יש שאלה שאתן לא יודעות את התשובה אליה, נסו לחפש את התשובה יחד באינטרנט במקורות מידע אמינים או הבטיחו שתבררו את התשובה ותחזרו אליהם. תמיד עדיף להגיד "לא יודע/ת" מאשר להמציא תשובה שאינה מדויקת ועלולה לגרום לנזק.
  • מותר וחשוב להציב גבול – אם נשאלת שאלה אישית מדי או נאמרת אמירה פוגענית בשיחה, חשוב לסמן גבול ברור ("השאלה הזאת היא פרטית מדי ואני לא אענה עליה" / "הגזמת" / "את/ה באמת מצפה לקבל תשובה?" / "למה חשוב לך לדעת?")
  • היזהרו ממיתוסים וסטראוטיפים. לא רק בנים פוגעים, לא רק בנות נפגעות. פגיעות מיניות יכולות לקרות על ידי כל המגדרים, גם במערכות יחסים להט"ביות (לסביות, הומואים, טרנסיות.ים ובי-סקסואליות.ים). בני נוער להט"בים לעתים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפגיעה מינית בשל היותם "בארון" ובשל הצורך "להוכיח" את הנטיה המינית שלהם באמצעות התנסות מינית. נסו להיות כוללניות ככל הניתן בשיחה ולתת דוגמאות מגוונת.

 

אז הנה הנושאים המרכזיים שחשוב לדבר עליהם:

  1. קודם כל - חשוב לדבר על זה. כפי שמדברים על התנהלות למניעת הנגיף, זהירות בדרכים, או מניעת שימוש בסמים או אלכוהול, כך חשוב לשים את הנושא על השולחן באופן ישיר. ניתן לומר משהו כמו "חשוב לי להגיד שאם מישהו פוגע בכם בימים אלו בכל צורה, עושה לכם משהו בלי שתרצו, כופה עליכם משהו מיני, או מאיים עליכם ומכריח אתכם לעשות משהו מיני – אל תישארו עם זה לבד. חשוב לי שנדבר על זה קצת כדי שתדעו איך להתנהל גם בימים אלה".
  2. הסבירו מה נחשב פגיעה מינית: "כל התייחסות או מגע בעל אופי מיני שנעשה בניגוד לרצוננו וללא ההסכמה החופשית שלנו, נחשבים פגיעה מינית". הסבירו ש"כל התנהגות כזאת היא אסורה, ולאף אחד אסור להתייחס אליכן/ם כך". הדגישו שזאת לא אשמתה/ו של מי שנפגע/ה, ושחשוב לפנות לעזרה ולא להישאר לבד עם הפגיעה.
  3. התייחסו לרשתות החברתיות: חשוב להכיר ולדעת באיזה רשתות הם נמצאים ועם מי הם בקשר שם (גם במשחקי מחשב). הכללים אותם חשוב להגדיש:
  • לא שולחים תמונות בלי בגדים לא לזרים ולא למכרים/ות.
  • אם מישהו מבקש מהן/ם תמונות או מפעיל עליהם לחץ לעשות משהו שלא נוח להם/ן לחסום ולספר למבוגר/ת.
  • אסור לבקש או ללחוץ על מישהי/ו לשלוח תמונה או סרטון מיני.
  • אם קיבלו תמונה או סרטון בעל תוכן מיני, לא להפיץ ולדווח למבוגר/ת שסומכים עליה/ו.
  • לא נמצאים בלי בגדים בווידיאו צ'אט.

 

  1. התייחסו לתרחישים אפשריים שבהם יכולה להתרחש פגיעה מינית, בהתאם לגיל:

בבתי"ס יסודיים – התיחסו למבוגרים זרים או מוכרים; א/נשים ששומרים עליהן/ם ; הטרדות ופגיעות מיניות ברשתות חברתיות – על ידי אנשים מוכרים או זרים; "הונאות קורונה" בהן בחסות האיום מהנגיף נשלחות בקשות להגיע למצבי בידוד עם זרים או שליחה של תמונות.

בחטיבות ביניים – מבוגרים זרים או מוכרים, או בני משפחה; התנסויות מיניות ראשונות; פגיעות מיניות ברשתות חברתיות – על ידי אנשים מוכרים או זרים; "הונאות קורונה" בהן בחסות האיום מהנגיף נשלחות בקשות להגיע למצבי בידוד עם זרים או שליחה של תמונות.

בתיכונים – מבוגרים זרים או מוכרים, או בני משפחה; התנסויות מיניות ראשונות, התנסויות מיניות בתוך קשרים זוגיים; פגיעות מיניות ברשתות חברתיות; פגיעות והטרדות מיניות במקומות עבודה; "הונאות קורונה" בהן בחסות האיום מהנגיף נשלחות בקשות להגיע למצבי בידוד עם זרים או שליחה של תמונות.

 

  1. הנגישו מקורות תמיכה – מה לעשות אם קרה לי משהו? עם מי ניתן לדבר?
  • מומלץ מאוד לספר למבוגר משמעותי – הורים, דודים, מורים או מדריכים.
  • קו המצוקה של אל"י – 1800-22-39-66
  • מרכזי סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית – 1202 - נשים, 1203 - גברים, 'קול מילה' לסיוע בצ'אט, 052-8361202 - סיוע בוואטסאפ
  • דלת פתוחה – ייעוץ מיני וליווי להפסקות הריון לבני נוער וצעירים - חפשו באינטרנט את המרכז הקרוב למקום מגוריכןם.
  • קו הסיוע של האגודה (להט"ב) – יש עם מי לדבר – 03-6205591

 

  1. נצלו את הזמן לחינוך מיני פוזיטיבי (בהתאם לגיל ולבשלות, מומלץ לבני נוער מכיתה ז' ומעלה):
  • מהי הסכמה חופשית ואיך לזהות אותה?
  • מתי לא יכולה להיות הסכמה בכלל (שכרות/סמים, פערי גיל משמעותיים, קבוצה מול אחת, כשהופעל לחץ או איום)
  • אחרי שהבידוד יגמר וניתן יהיה להיפגש, איך ניתן להשיג אמצעי מניעה?

אפשר להשתמש לצורך כך בעלון של מרכז סיוע (קישור1, קישור2 ), בסרטון של לייסי גרין (קישור), בסרטון "תה והסכמה" (קישור) ובמערכי שיעור שזמינים ברשת (חפשו "הסכמה חופשית"). אם הילדים שלכן/ם בגיל תיכון אפשר להמליץ על הסדרה "חינוך מיני" בנטפליקס.

 

בכל שאלה או התייעצות ניתן לפנות אל קווי הסיוע שלנו – 1202 נשים 1203 גברים, או להתייעץ עם רכזות החינוך במייל schools@ta1202.org

הרבה בריאות וימים שקטים לכולנו.

פרסומים אחרונים מאתר האיגוד

שישי, 08 מאי 2020 10:47
פנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה ולנציב שירות המדינה בדרישה להגיש ערעור ולמנוע את המינוי המסוכן
לקריאה נוספת
ראשון, 10 נובמבר 2019 15:40
הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2019. כולל נתונים על פגיעה מינית בישראל בשנה החולפת, לצד מאמרים ועדויות בנושא פגיעה מינית בגיל ההתבגרות וחינוך…
לקריאה נוספת
שני, 26 נובמבר 2018 13:21
הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2018, אשר כולל פרק מאמרים מקצועיים העוסקים בזוויות שונות של מניעה וטיפול בהטרדה מינית, לצד פרק על נתוני…
לקריאה נוספת
שני, 14 מאי 2018 17:49
בעידן הרשתות החברתיות, החיבור בין כלי התקשורת לנפגעות קל ומהיר מתמיד. לצד פתחון הפה וההזדמנות שניתנת להן לספר את סיפורן ולדרוש צדק, אנו נתקלות ביותר…
לקריאה נוספת
שני, 14 מאי 2018 17:33
חגיגות ה-70 לישראל - מתי נפסיק להתכבד בעברייני מין?; גם השופטים מבינים: הטיפול המשפטי בנפגעות חייב להשתפר; יותר מ-92% מתיקי ההטרדה המינית נסגרו ב-2016. הגיע…
לקריאה נוספת

עקבו אחרינו בפייסבוק