קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

1202: נשים | 1203: גברים | 04-6566813: נשים ערביות | 02-6730002: נשים דתיות | 02-5328000: גברים דתיים
פעילים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע     הנגשת מרכזי הסיוע: לחצו לפרטים

השלכות נפשיות של פגיעה מינית

הפגיעה המינית מותירה חותם על הנפש, שעלול להתפתח לכדי הפרעת דחק פוסט טראומטית אם לא מטופלת בזמן (ואצל רוב הנפגעות/ים, הטיפול מגיע רק לאחר תקופה ארוכה). 

להלן הסימפטומים להשלכות הפגיעות המיניות. 

חשוב לדעת שבעזרת טיפול מתאים ניתן להפחית משמעותית ואף להעלים לחלוטין חלק ניכר מהסימפטומים. 

 

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)

הפסיכיאטריה מגדירה הפרעת דחק פוסט טראומטית (הפרעה בתר חבלתית,  PTSD) כאשר הסימפטומים נשארים בעוצמה למשך יותר משישה חודשים.

פוסט טראומה כוללת שלושה מאפיינים מרכזיים:

עוררות יתר – קטגוריה זו משקפת את הציפיה המתמדת לסכנה כאילו שהטראומה יכולה לחזור בכל רגע יש רמה גבוהה של ערעור גופני שלא מגיע לאיזון לדוג' כאשר אני הולכת ברחוב חשוך אני דרוכה מגיעה לרכב לבית נרגעת. אצל נפגעת במצב של ערעור הגוף כל הזמן דרוך. נשים מדווחות על מצבי בהלה, חרדות, קשיי שינה, עצבנות, קשיי ריכוז, אי שקט, רגזנות וכעס.

פלישה – קטגוריה זו משקפת את החותם הבלתי נמחה של הרגע הטראומתי – הזכרויות פולשניות של התקיפה סיוטי לילה, הזיות בהקיץ המתאפיינות בתחושה כאילו התקיפה שוב מתרחשת. מצוקה נפשית עזה לכל מה שמזכיר ומסמל את התקיפה או התוקף. לזיכרון הטראומתי אין עלילה והקשר מילוליים. אבל הוא חוזר עם כל העוצמה הרגשית של האירוע המקורי. מאחר והאישה חיה עם חוויה שהזיכרון הטראומתי עשוי כל הזמן לעלות יש חווית חיים של חוסר אונים וחוסר שליטה.

צמצום - מאחר והמצוקה מסימפטומיים הפולשניים עזה כל כך נפגע/ת הטראומה משקיע/ה מאמצים רבים להימנע ממנה, בעצם היא/הוא מנסה להימנע מכל פעילות או חוויה שתזכיר לה את הטראומה וזאת היא עושה ע"י צמצום. צמצום של התודעה, ונסיגה ממעורבות עם הזולת ובעצם יצירת חיים מדולדלים.  נעשה בניסיון ליצור הרגשה של ביטחון ולשלוט בפחד שמחלחל אבל משלמ/ת על כך מחיר יקר באיכות החיים (פגיעה ביכולת לעבוד, ללמוד, יצירת קשרים זוגיים וכו')

 

פגיעה מינית ממושכת, פגיעה מינית בילדות

הפרעת פוסט טראומה מורכבת (CPTSD)

כיום קיימת התייחסות נפרדת להשפעה של טראומה מתמשכת שבה הנפגע/ת נתונ/ה לשליטתו של אחר במשך חודשים או שנים (בני ערובה, שבויי מלחמה, ניצולי מחנות ריכוז וניצולי כתות. נכללים גם אנשים שסבלו משליטה רודנית מצד בני משפחה, ניצולי אלימות פיזית במשפחה, ניצולי אלימות פיזית או מינית בילדות וניצולי התעללות מינית מתמשכת מחוץ למשפחה).

בפוסט טראומה מורכבת נראה:

  1. שינויים בויסות רגשי ודחפי: מועקה מתמשכת, אובדנות לאורך זמן, פציעה עצמית, התפרצויות כעס או כעס עצור, מיניות כפייתית או עצורה
  2. שינויים במודעות: שכחה או זכרון מוגבר של ארועים טראומתיים, תקופות חולפות של ניתוק, חויה מחדש של הטראומה כפלאשבק, או שקיעה במחשבות על הארועים.
  3. שינויים בתפיסת העצמי: תחושת חוסר אונים או חוסר יוזמה, בושה, רגש אשמה והאשמה עצמית, תחושת סטיגמה, או טומאה, תחושת שונות מוחלטת מאחרים.
  4. שינויים בתפיסת הפוגע: עיסוק רב ביחסים עם הפוגע (כולל עיסוק בנקמה), יחוס כח לא מציאותי של כח מוחלט לפוגע, האדרה או הכרת תודה פרדוקסלית, יחסיו עם הפוגע מיוחדים או על טבעיים, קבלת מערכת האמונות או הרציונליזציות של הפוגע.
  5. שינויים ביחסים עם אנשים אחרים: התבודדות ונסיגה, שיבוש ביחסים האינטימיים, חיפוש חוזר ונשנה אחר דמות מצילה, חוסר אמון מתמשך, באופן חוזר ונשנה האדם לא שומר על עצמו.
  6. שינויים במשמעויות: אובדן אמונה שניתן להשען עליה, תחושת חוסר תקווה וייאוש.

עקבו אחרינו בפייסבוק