תקנון למרחב מוגן

כל אחד ואחת מאיתנו זכאים לתחושת ביטחון ומוגנות– בגוף, בנפש ובמרחב האישי, גם במצבי חירום מורכבים.
יחד נשמור על הכללים הבאים:

שמירה על גבולות.
נמנע ממגע פיזי לא הכרחי, נבקש רשות ונכבד כל "לא".
לבוש מותאם – מתוך התחשבות.
גם במצבי חירום, נשתדל להגיע למרחב המשותף בביגוד מלא, ולא בבגדים תחתונים בלבד. זאת, כדי להתחשב באנשים מכל הגילים והרגישויות סביבנו.
נמנע מהשמעת תכנים רגישים בקול רם- בצפייה או האזנה לתכנים מהטלפון (כמו דיווחים חדשותיים, התרעות, סרטונים או הקלטות) – נעשה זאת עם אוזניות בלבד או על שקט. חשוב להימנע מהשמעת תכנים בקול רם או ברמקול, גם אם נדמה שהם "ברקע". עבור אנשים אחרים – ובמיוחד עבור ילדים/ות – זה עלול לעורר פחד, מתח או בלבול.
נקפיד על שיח רגיש במרחב הציבורי – נימנע משיחות בעלות אופי גרפי או מטריד – גם כשמדובר בחוויות אישיות או עדכונים. תיאורים של פציעות, אובדן, אלימות או מצבים טראומטיים עלולים לעורר חרדה אצל מי שמאזין. נבחר מילים ברגישות, במיוחד כשיש ילדים/ות או אנשים רגישים במרחב.
רגישות ואמפתיה כלפי האחר/ת.
נגלה התחשבות ואמפתיה כלפי תגובות והתנהגויות שונות. יהיו מי שיפחדו, יכעסו, יסתגרו, יגלו אדישות או יצחקו – וכל תגובה היא נורמלית. ננסה לגלות אמפתיה, להימנע משיפוטיות, ולהתחשב זה בזו, זו בזה.
שמירה על פרטיות. גם בתוך המרחב המשותף, לעיתים זמן לבד או פינה שקטה זה הכרחי. נכבד ככל האפשר בקשות לשקט או מרחב אישי.
תשומת לב לילדים ולילדות.
נדאג שתמיד תהיה דמות מבוגרת להשגחה ומענה. נשים לב לסימנים של מצוקה או בלבול.
אפס סובלנות לחציית גבולות וגילויי אלימות.
כל התנהגות פוגענית – פיזית, מילולית או מינית – אינה מקובלת במרחב.
כן להתערב: אחריות משותפת = מרחב בטוח לכולן.ם
כולנו שותפים ליצירת מרחב מוגן באמת – גם מבחוץ, גם מבפנים, כך שאם נראה שיש איזושהי חציית גבול או התנהגות לא מתאימה- נעשה כל מה שצריך על מנת להפסיקה.