קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

1202: נשים | 1203: גברים

04-6566813: נשים ערביות | 02-6730002: נשים דתיות | 02-5328000: גברים דתיים
פעילים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע     הנגשת מרכזי הסיוע: לחצו לפרטים

הליכים משפטיים: הליך פלילי והליך אזרחי

***חשוב***

טרם תחילתו של ההליך הפלילי או האזרחי יש להתייעץ עם עו"ד על מנת לבחון כל מקרה לגופו. כמו כן, את/ה יכול/ה לקבל מידע מפורט בנושא (ללא ייעוץ משפטי) דרך המוקד הטלפוני של מרכזי הסיוע השונים.

המידע שניתן באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין להתבסס רק עליו

הליך פלילי

במידה ואת/ה מחליט/ה, וזה נתון אך ורק לבחירתך, את/ה יכול/ה להגיש תלונה במשטרה. תהליך הגשת התלונה יכול להיות מורכב וארוך ולכן יש באפשרותך, בכל עת, לבקש ליווי ממתנדבת או מתנדב של מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

דברים שחשוב לדעת לפני הגשת התלונה

  • אינך חייב/ת להגיש את התלונה מיד לאחר אירוע התקיפה, אך ההגעה לתחנת המשטרה בסמוך לתקיפה יכולה לסייע באיסוף הראיות, ועל-ידי כך להגביר את הסיכוי שהתיק יגיע לבית המשפט.
  • ברוב תחנות המשטרה יש צוות שהוכשר לחקור את תחום עבירות מין. בהגיעך לתחנה בקש/י לפנות לחוקר/ת עבירות מין.
  • יש באפשרותך לבקש ליווי של חבר/ה, קרוב/ת משפחה או מתנדב/ת ממרכז הסיוע לאורך כל החקירה ובזמן מתן העדות (כל עוד הוא/היא לא היו נוכחים בזמן התקיפה).
  • זכותך להיחקר בחדר נפרד בפרטיות.
  • זכותך על פי חוק לבחור את מין החוקר/ת.
  • במידה והגשת התלונה סמוכה לאירוע התקיפה, תיתכן ותתקיים בדיקה בבית חולים לאיסוף ראיות משפטיות (ראי/ה זכויותייך בבדיקה הרפואית)
  • אם החלטת להתלונן על עבירה שבוצעה בעבר, זכותך להיחקר בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגורייך, אך רצוי לפנות לתחנת המשטרה שבתחומה בוצעה התקיפה.
  • מרגע הגשת התלונה, הטיפול עובר לידי רשויות אכיפת החוק במדינה. ראשית המשטרה תבצע את כל שלבי החקירה, לרבות איסוף ראיות ועדויות ולאחר מכן יועבר התיק לפרקליטות המחוז הרלוונטית. הפרקליטות היא שתחליט האם להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לסגור את התיק. נפגע/ת העבירה נמצאת במעמד של עד/ה ולא במעמד של תובע/ת. כלומר, המדינה היא שתובעת את הנאשם ואת נמצאת במעמד של עדה.
  • חשוב להכיר את ההתיישנות החלה על הגשת תלונה במשטרה בגין פגיעה מינית, להתייעץ עם עו"ד ולשאול על כל מקרה לגופו.

להלן הסבר אודות ההתיישנות:

  • במקרים של אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה ובעילה אסורה בהסכמה, זמן ההתיישנות הנו 10 שנים מיום האירוע.
  • במקרה של הטרדה מינית זמן ההתיישנות הנו בין 3-5 שנים מיום האירוע.
  • במקרה של התנכלות: מעשה שנועד לפגוע במוטרד/ת בעקבות סירובה/ו להטרדה, זמן ההתיישנות הנו 5 שנים מיום האירוע.
  • התיישנות לגבי עבירות שנעברו כנגד קטינים וחסרי ישע
    1. כאשר העבירה נעשית על ידי בן משפחה (הורים, הורים חורגים, סבים, סבים חורגים, אחים, אחים חורגים, דודים, דודים בנישואין) או אחראי על קטינים מתחת לגיל 18, ההתיישנות היא 10 שנים מגיל 28 (בעבירות שנעשו לאחר שנת 1986). כלומר ניתן להגיש תלונה עד גיל 38.
    2. כאשר העבירה נעשתה על ידי אדם שאיננו בן משפחה או איננו אחראי על הקטין, יחול מנין ההתיישנות מיום שמלאו לקטין 18 שנים, כלומר ניתן להגיש תלונה עד גיל 28. אם חלפו 10 שנים מיום ביצוע העבירה, נדרש אישור של היועץ המשפטי לממשלה וכן ראייה מחזקת לביצוע העבירה.
    3. אם הפוגע היה קטין בעת הפגיעה – יש צורך באישור היועץ המשפטי על מנת להעמידו לדין.

הליך החקירה במשטרה

  • במסגרת החקירה תאסוף המשטרה ראיות ועדויות.
  • התוקף יוזמן או ייעצר לחקירה. במידה והתוקף אינו מוכר מתקיים הליך זיהוי הכולל הרכבת קלסתרון וזיהוי על פי תמונה. בהתאם לצורך, עשוי להתקיים מסדר זיהוי או ניסיון לאיתור החשוד בזירת האירוע. המשטרה עשויה לעצור או לשחרר את החשוד על פי צרכי החקירה.
  • ייתכן ויערך עימות בינך לבין התוקף, בהסכמתך בלבד.
  • כאשר קיימים עדים אחרים היכולים למסור מידע יעיל לחקירה, גם הם יזומנו לחקירה.
  • ההליך יכול להימשך מספר ימים, שבועות ואף חודשים, הכל בהתאם למידת המורכבות של התיק והקושי להשיג ראיות ועדויות. יתכן תתבקש/י לחזור לתחנת המשטרה ולהשלים עדות.
  • בסיום הגשת התלונה תקבל/י לידייך מספר מסמכים: האחד הנו אישור על הגשת התלונה ובו פירוט של העבירה הנחקרת וכן מספר התיק. חשוב שתקפיד/י לשמור על האישור הזה, שכן בעתיד תוכל/י לברר את מצב התיק על ידי מספר התיק. השני הנו מסמך ובו פרטי שימוש למערכת ממוחשבת לנפגעי עבירה, הנקראת מערכת מנ"ע. באמצעות שם המשתמש והסיסמא המפורטים בדף זה תוכלי לקבל מידע באינטרנט לגבי מצב התיק.

ההליך בפרקליטות

  • תיק החקירה יגיע מהמשטרה לפרקליטות המחוז הרלוונטית. בפרקליטות תתקבל ההחלטה האם יוגש כתב אישום כנגד החשוד או שהתיק ייסגר.
  • הפרקליט המטפל בתיק ילמד את התיק ויחליט האם יש מספיק ראיות כדי להגיש כתב אישום, על פי הראיות והעדויות שהמשטרה אספה. הליך זה עשוי להיות מאוד מהיר (בעיקר במצבים בהם החשוד נמצא תחת מעצר/ חוסר משמעותי בראיות/ התיישנות המקרה/ לא נמצא החשוד), אך לרוב מדובר בהליך ארוך שעשוי להימשך חודשים עד שנתיים.
  • קיימת ברשותך האפשרות לעמוד בקשר עם הפרקליט המטפל, על מנת להתעדכן בשלבי ההליך.
  • במהלך הטיפול בפרקליטות עשוי הפרקליט המטפל להזמינך לפגישה או לשוחח איתך טלפונית על מנת לברר מולך פרטים נוספים הנוגעים לפגיעה, וכן על מנת להתרשם באופן ישיר ממך.
  • במידה והוחלט לסגור את התיק, קיימת האפשרות להגיש ערר לפרקליטות המדינה.
  • בכל ההליכים המפורטים כאן תוכל/י לפנות למרכזי הסיוע, לקבל ליווי, ולהיעזר בקשר של המתנדבות/ים עם הפרקליטות.

דיון בבית המשפט

  • במידה והוחלט בפרקליטות להגיש כתב אישום, ייפתח המשפט.
  • ככל הנראה תתבקש/י למסור עדות בבית המשפט ועדותך תהווה ראיה מרכזית. החקירה הראשונית תיעשה על ידי הפרקליט (התובע) ולאחר מכן תתקיים חקירה נגדית על ידי עורך דינו של הנאשם. העדות שלך תינתן בפני בית המשפט בנוכחות שופט/ים, עורך דינו של הנאשם, הנאשם עצמו והפרקליט. במקרים נדירים ביותר תתאפשר עדות מאחורי פרגוד או בטלוויזיה במעגל סגור.
  • לרוב יזומנו התוקף ועדים נוספים להעיד בבית המשפט.
  • נתונה לך הזכות להיות נוכחת בדיונים בבית המשפט, כל עוד בית המשפט או התביעה לא חושבים שיש בכך בכדי לפגוע בהמשך ההליך, ואת יכולה להגיע באמצעות מלווה מטעמך. כמובן שאינך מחויבת לנכוח בדיונים, למעט המועד בו הנך נדרשת להעיד.
  • בסיום המשפט תינתן הכרעת דין המורכבת מפסק דין (זיכוי או הרשעה) ומגזר דין (הקובע את העונש). בפסק הדין יכול הנאשם להימצא אשם, זכאי או זכאי מחמת הספק. שני הצדדים, התביעה (מדינת ישראל) וההגנה, רשאים לערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

זכויותייך כנפגעת עבירה במהלך כל ההליך הפלילי

  • במהלך כל ההליך הפלילי אינך נדרש/ת לייצוג על ידי עו"ד מאחר ואינך צד בהליך (אינך התובע או הנתבע). אולם, במידה ותרצי/ה, את/ה רשאי/ת לשכור את שירותיו של עו"ד פרטי.
  • זכויותיך כנפגע/ת עבירה במהלך כל ההליך הפלילי מוגנות בחוק. להלן מספר זכויות שכדאי להכיר:
    1. זכותך לקבל הגנה מפני הנאשם או מקורביו.
    2. במהלך החקירה המשטרתית וכן בזמן מתן עדות בבית המשפט, אינך אמור/ה להיחקר על עברך המיני, אלא אם חקירה זו חיונית לצורך גילוי האמת.
    3. קיימת הגבלה על מסירת הפרטים האישיים שלך.
    4. זכותך לקבל מידע על שלבי ההליך הפלילי והתקדמותו.
    5. זכותך להבעת עמדה ביחס לעונש בשלב גזר הדין.
    6. זכותך להביע עמדה בפני הפרקליטות במקרה של הסדר טיעון.
    7. זכותך להביע עמדה בפני ועדות שחרורים במקרה של החלטה על חופשות ושחרור מוקדם ממאסר.

זכויות נוספות תוכל/י למצוא מפורטות בחוק זכויות נפגעי עבירה

תביעה אזרחית

  • אישה או גבר אשר עברו פגיעה מינית מכל סוג שהוא, יכולים לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה מהתקיפה או ההטרדה.
  • התביעה מתנהלת אל מול התוקף או המטריד ולעיתים אל מול גורם אחר שיש לו אחריות (לדוגמה-המעביד).
  • את התביעה האזרחית ניתן להגיש בלי קשר להליך פלילי, אך עם זאת, קיים יתרון בהגשת תביעה אזרחית לאחר שהפוגע נמצא אשם בבית המשפט. במצב זה שאלת האחריות כבר הוכרעה בהליך הפלילי, ומה שנותר להוכיח בהליך האזרחי הוא רק הנזק שנגרם לנפגעת, כתוצאה מהתקיפה או ההטרדה.
  • במידה והתוקף או המטריד נמצא אשם והורשע בבית משפט, ניתן לבחור להגיש תביעה אזרחית באמצעות שני הליכים:
    1. תביעה אזרחית שבה פסק הדין משמש כראיה: תביעה אזרחית רגילה אשר ניתן להגישה בכל עת (כל עוד לא חל חוק ההתיישנות), ובמהלכה משתמשים בממצאי פסק הדין הפלילי כראיה.
    2. תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים: הגשת תביעה האזרחית לאותו הרכב השופטים שדן בהליך הפלילי והרשיע את התוקף או המטריד. להליך זה ישנם יתרונות משפטיים, אך קיימת הגבלת זמן של 30 יום בהגשת התביעה האזרחית, מיום פסק הדין הסופי.
  • להלן הנזקים שניתן לתבוע בגינם פיצוי:
    1. הפסד השתכרות לעבר ולעתיד – כאשר הנך מפסיד/ה שכר כתוצאה מהקושי לעבוד או להתקדם בעבודה (מחושב על ידי אחוזי הנכות התפקודית הנקבעים על ידי מומחה).
    2. עלויות טיפולים נפשיים ועלויות שיקום אחרות – בקשה לפיצוי עקב טיפולים נפשיים ממושכים בעבר ובעתיד ועלויות נוספות בגין שיקום, כגון: תרופות, טיפולים אלטרנטיביים, עזרה בלימודים וכדומה.
    3. הזדקקות לעזרת הזולת בעבר ובעתיד – הוצאות הנובעות מהצורך בעזרה מגורם שלישי (לדוגמה: עזרה בבית עקב קשיי תפקוד).
    4. כאב וסבל – נפגעות/ים ככלל חשות/ים כאב וסבל רב בזמן האירוע ולאחריו, ומפגיעות רגשיות ארוכות טווח, וביניהן: חוסר אמון, דימוי עצמי נמוך, חוסר הנאה מהחיים וחוסר הנאה מיחסי מין.
      הטרדה מינית – החוק למניעת הטרדה מינית מאפשר לקבל פיצוי של עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק, או תביעת פיצוי מוגדל תוך הוכחת נזקים אשר נגרמו מההטרדה (כגון הפסד השתכרות במקרה של פיטורין).
  • התיישנות בתביעה אזרחית
    1. תקיפה מינית – ככלל, ניתן להגיש את התביעה האזרחית תוך 7 שנים מיום שארע המקרה. כאשר הפגיעה המינית נעשתה בקטינים (מתחת לגיל 18), מתחילים לספור את שבע השנים מגיל 18, כלומר התביעה תתיישן בגיל 25.
    2. הטרדה מינית – לפי החוק למניעת הטרדה מינית ניתן להגיש תביעה אזרחית תוך 7 שנים מיום שארע המקרה שבגינו תובעים.
    3. פגיעה מינית בקטינים בתוך המשפחה (גילוי עריות) - ניתן להגיש את התביעה עד גיל 35.
    4. חוק ההתיישנות בתביעה אזרחית אינו זהה לחוק ההתיישנות בהליך הפלילי. לכן, למרות שניתנה האפשרות לקיים הליך פלילי אין זה אומר שאחריו תוכל/י להגיש תביעה אזרחית. כדאי לברר האם חל חוק ההתיישנות טרם הגשת התביעה.
    5. עם זאת, בכל הנוגע לסוגיית ההתיישנות, ומכיוון שיש חריגים שונים הקבועים בחוק, מומלץ להתייעץ עם עורך דין.