מציג אייטמים לפי תגית: התמודדות

בשנת 1990 הוקם קו הסיוע הראשון והיחיד בארץ לגברים ונערים שנפגעו מינית. חוברת זו, שיצאה לרגל ציון 20 שנות פעילות של הקו, כוללת מאמרים על ההיסטוריה של הקו והפעילות בו וכן על על אופי הייחודי של הפגיעה המינית בגברים. 

חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, ועוסקת בנושא של תמיכה וצמיחה מתוך טראומה מינית. 

חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, ועוסקת בנושא של עבודה קבוצתית. 

חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, ועוסקת בנושא של טראומה משנית. 

האינטרנט מלא בתכנים מיניים, וזה מרחב נוח לפוגעים ופדופילים. ממה צריך להיזהר, ואיך אפשר ללמד את הילדות והילדים להישמר?

לעתים אנו רואים שמשהו רע קרה גם בלי שהם מספרים לנו. מבט עצוב, הסתגרות, מצב רוח רע. אילו התנהגויות מהוות נורת אזהרה, וכיצד יש להגיב?

לפגיעות מיניות בילדים יש מאפיינים ייחודיים, והיא שכיחה הרבה מעבר למה שנהוג לחשוב. במקרה הזה - ידע הוא כח. ככל שנדע יותר על הנושא, כך נוכל לפעול באופן הטוב והמתאים ביותר.

חברות וחברים,

שנת 2015 מסתיימת באקורד צורם מבחינת המאבק באלימות מינית בישראל. גזר הדין בפרשת יניב נחמן רצוף באמירות שגויות וחסרות שחר המבטאות חוסר הבנה לגבי דינאמיקה של פגיעה מינית, השלכותיה ההרסניות של הפגיעה, מדוע יש שיהוי בדיווח ומהי באמת זכות האישה על גופה. גזר דין של חצי שנת מאסר על אונס ומעשה מגונה המתחשב בפגיעה בשמו הטוב של האנס ובצורך לשקמו יותר מאשר בפשע שעשה ובצורך לתת לנפגעת לדעת שמערכת אכיפת החוק אכן פועלת כראוי מעיד עד כמה רבה עוד העבודה של האיגוד ביצירת שינוי חברתי כולל נגד נגע האלימות המינית. גם החלטה המקוממת של המפכ"ל רוני אלשייך תורמת לתחושה שמערכת אכיפת החוק פשוט מפקירה את הנפגעות. המפכ"ל בחר להתעלם כליל מדברי היועץ המשפטי לממשלה שאמר שאלמלא הייתה התיישנות היה ראוי להעמיד את ניצב רוני ריטמן לדין משמעתי. אכן הייתה התיישנות, אך דברי העדה היו אמינים – ומן הראוי שהמפכ"ל היה מדיח את ריטמן מהתפקיד של חוקר מספר אחד במדינה ומציב אותו בתפקיד אחר במשטרה. אבל אלשייך בחר להיות "גבר" כפי שאמרו זאת פקודיו על חשבון קצינה מוערכת שכעת נשארה מופקרת בתוך הארגון. 

איגוד מרכזי הסיוע ימשיך להיאבק נגד אלימות מינית בישראל, לסייע לנפגעות ולהיות להם פה ולעשות הכל כדי שתופעה קשה זו תמוגר. 

שתהיה לכולן/ם שנה אזרחית טובה, 

אורית סוליציאנו

מנכ"לית האיגוד

ממחקר של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית עולה כי רק 11% מההורים מעריכים נכונה את היקף האלימות המינית בישראל

נשים רבות בעמדות השפעה, ובהן עיתונאיות, עורכות דין, מפקדות במשטרה ומנהלות במגזר העסקי, נופלות קורבן להטרדות מיניות ובוחרות שלא להתלונן עורכת דין שהוטרדה: ״לא רציתי שייצא לי שם של מתלוננת. יש בושה גדולה להתלונן, וגם אמירה חברתית כאילו את תרמת לזה״. נצ״מ(בדימוס) סוזי בן ברוך: ״אחד השוטרים אמר לי: 'אני מפנטז עלייך בלילות. עניתי לו מייד: 'סליחה, אני לא רוצה לשמוע את זה"
העיתונאית לינוי בר גפן: ״כשאישה מגיעה לעמדה בכירה, יש לה הרבה מה להפסיד. הדבר שהיא הכי לא תרצה שיצמידו לטייטל שלה זה קורבן"

גם נשים זקנות סובלות מאלימות מתמשכת ומותקפות מינית, במשפחה ומחוצה לה.
רבות מהן לא מתלוננות, כי "מי יאמין לי"

במרכז "תאיר" מבקשים לשנות את העובדה שילדות גדלות לתוך מצב שבו הן 'צריכות להיזהר' יותר מגבר: "מלמדים אותן שעליה לחשוד בכל אחד. זאת תופעה שאנחנו שואפים לשנות בהדרגה"

הלעג של ח"כ אורן חזן לעמיתתו קארין אלהרר, הסטטוס על ינון מגל, האמנה המתגבשת בתעשיית הקולנוע נגד הטרדה מינית והתקנון הדומה שקידמו סטודנטיות: שבוע מטריד עבר עלינו

סקר חדש של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: מרבית ההורים בישראל לא מודעים להיקף תופעת האלימות המינית בחברה. גברים סבורים כי עיקר הפגיעות יהיו ע"י זרים ומסורתיים מייחסים את עיקר הפגיעות לפדופילים. 
בסקר שיזם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית שמטרתו לבחון מודעות הורים לתופעת האלימות המינית כלפי ילדים בחברה הישראלית נמצא בברור כי הורים אינם מודעים להיקף התופעה של אלימות מינית כלפי ילדים בישראל. 

השנה, בחרנו להקדיש את הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, לנושא שמעסיק היום רבים - פגיעה מינית בזירה הווירטואלית והדרכים בהן יש לנקוט כדי להגן על ילדים מהסכנות החדשות האורבות להם בשימוש במדיה החדשה. אמנם, תופעת האלימות המינית, אינה תופעה חדשה ועברייני המין היו כאן מאז ומעולם, אך הודות למהפכה הטכנולוגית המואצת קל יותר לעברייני מין לשלוח זרועות פוגעניות ולהגיע, דרך המחשב האישי, הטאבלט או הסמארטפון לכל ילד ולכל ילדה שנמצאים במקום שאמור להיות עבורם המקום הבטוח ביותר - ביתם הפרטי.