פרסומים וקטעי עיתונות אודות מרכז הסיוע בת"א לנפגעות תקיפה מינית.
לוח המשרות של מרכז הסיוע לנפגעו ונפגעי תקיפה מינית ת"א
חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, ועוסקת בנושא לבד וביחד בתקופת הקורונה ובכלל.
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לתופעת השימוש בסם האונס. כתבות ותחקירים בנושא מתפרסמים וחושפים פוגעים שהם כמעט תמיד סדרתיים, שפעלו באין מפריע ותכננו הכל מראש. מן העבר השני עולים סיפורים של נשים רבות שנפגעו תוך שימוש בסם האונס, שנחשפות באומץ ומשתפות בחוויה שלהן. כל סיפור עומד בפני עצמו, כל סיפור הוא עולם, ובכל זאת יש קווי דמיון ועולה מהסיפורים השונים תמונה מסוימת, שממנה ודרכה אפשר להתחיל לדון במורכבות, בהיקף ובממדים של התופעה הזאת.
חגי האביב (יום העצמאות, ל"ג בעומר) ותחילת הקיץ מהווים לצד החגיגות והמסיבות גם פוטנציאל לא מבוטל לניצול ופגיעה. יצירת שיח פתוח על הסכנות ומתן כלים להתמודדות עם תרחישים אפשריים יכולים לסייע במניעת פגיעות ובמתן מענה יעיל ומהיר למי שנפגעו.
מערך שיעור שנכתב בעקבות המקרה הקשה של חשד לאונס של נערה בת 13 על ידי צעיר בן 21 במלונית קורונה של משרד הרווחה. זאת עוד הזדמנות לשוחח בכיתות על הסכמה חופשית, על הדדיות ויחסי כוחות, על היכולת לזהות סיטואציות מורכבות שבהן קשה לסרב או להציב גבול ושבהן יש ניצול של פערי כוחות ומעמד.
בשנה האחרונה, עם התפרצות הקורונה והשלכותיה על חיינו, אנו רואות את מצבן של נשים בישראל הולך ונחלש: נשים שסובלות מאלימות כלואות בבתים עם מי שפוגע בהן, אפיוני האלימות בבית הולכים ומקצינים, הטרדות מיניות ופגיעות מיניות לא פוסקות בשל המרחק החברתי וממשיכות לקרות בכל גיל ובכל מקום, האבטלה בקרב נשים ומקצועות שנתפשים נשיים הולכת וגדלה, ועוד.
במערך שיעור זה נסקור תופעות מרכזיות של אלימות כלפי נשים בישראל, ונקבל מתוכן תמונת מצב למעמדן בחברה הישראלית. אנו מזמינות את הצוותים החינוכיים להעביר את מערך השיעור וליצור איתנו קשר להמשך פעילות, שתתמקד בתפקידים וסטריאוטיפיים מגדריים, בכדי לקדם יחסים ומיניות בריאה ומיטיבה.
התחקיר הקשה של אורלי וגיא לא הותיר מקום לספק באשר לטראומה שעברה הצעירה הבריטית באיה נאפה. כדי למנוע את המקרה הבא, הכנו עבורכןם מהלך לשיחה עם המתבגרות והמתבגרים שלכןם בנושא. בשיחה תוכלו לסייע להןם לעבד את מה שראו בתחקיר וגם להבין איך עליהםן לנהוג בסיטואציות דומות.
ימים קשים ומלאי חרדה עוברים עלינו. המאבק בנגיף הקורונה הביא איתו מציאות חברתית חדשה וזרה, שהפכה את שגרת חיינו ויצרה התמודדויות שלא הכרנו קודם. אורח החיים החדש איתו אנחנו מתמודדים מחייב היערכות מחודשת, התייחסות ותיווך שלנו את המצב לילדות/ים ולמתבגרות/ים שלנו בכל תחומי החיים, ובכלל זה גם התנהגות מינית ומניעת אלימות מינית.
מערך שיעור מיוחד שנועד ללמד חשיבה ביקורתית על "התסריטים הרומנטיים" שמשפיעים על ההתנהגות שלנו, על הקשבה לפרטנר/ית, התמודדות עם סירוב ודחייה, זיהוי מניפולציות רגשיות ושמירה על הרצונות והגבולות בתוך קשר.
במהלך הקיץ שמענו על כמה מקרים קשים של חשדות לאונס קבוצתי, בארץ ובחו"ל, ביניהם מקרים של אונס ילדות צעירות על ידי בני גילן, וחשד לאונס קבוצתי של צעירה בריטית על ידי קבוצת נערים ישראלים, שהסתיים ללא הליך פלילי כלפיהם אך פורסם כי סרטונים של הצעירה באקט המיני צולמו והופצו ללא ידיעתה והסכמתה. המקרה באיה נאפה והמקרים הנוספים שהתגלו בקיץ מקפלים בתוכם נושאים רבים לשיחה. מערך השיעור מציע התייחסות לחלק מתכנים אלו, כמו שאלת הרצון והלחץ החברתי בהקשר של מיניות, וכולל הכרות עם כלים לבחינת סיטואציות מיניות והתמודדות בזמן אמת.
חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, ועוסקת בנושא שתיקה והשתקה.
הקיץ בכלל, והחופש הגדול בפרט, מהווים תקופה מיוחדת בשנה לבני ובנות הנוער: החופש, היציאה מהשגרה, שינויים במעגלים החברתיים ובסדר היום והתנתקות ממסגרות והשגחה של מבוגרים מזמנים לנערות ולנערים אינטראקציות חברתיות ייחודיות וזיכרונות לכל החיים. לצד ההיבטים החיוביים שביציאה מהשגרה, יש בה גם פוטנציאל להיחשף לסיטואציות סיכוניות ולעתים אף לפגיעה של ממש.
יום הנשים הבינלאומי מצוין ב-8 במרץ ברחבי העולם. במהלך השנים צוין היום בדרכים שונות כתלות במקום, בתרבות ובתקופה (ולפעמים גם במידת המודעות החברתית-פוליטית...). למרות שמדובר במסורת ארוכת שנים, עדיין נראה כי רוב הציבור לא מודע להיסטוריה של קיומו ומדי שנה מתעוררות שאלות לגבי נחיצותו ולגבי האופן שבו יש לציינו.
יום האהבה (ולנטיינ'ס דיי) הוא הזדמנות מעולה לדבר עם בני הנוער על הנושא הכי מרגש, מעסיק ומבלבל בעולם... אהבה. בשיעור ננסה להבין מהי אהבה, מהי אלימות בתחפושת של אהבה ואיך להבדיל בין השתיים.
ערב השנה החדשה ומסיבות הסילבסטר מזמנים לצד החגיגות גם פוטנציאל לא מבוטל לניצול ופגיעה. יצירת שיח פתוח על הסכנות ומתן כלים להתמודדות עם תרחישים אפשריים יכולים לסייע במניעת פגיעות ובמתן מענה יעיל ומהיר למי שנפגעו.
ב-28 בספטמבר התחיל התיוג (האשטאג) ״לא התלוננתי״ לסחוף המונים בפייסבוק ובטוויטר. תחת התיוג #לאהתלוננתי נחשפים סיפורים אישיים רבים על פגיעה מינית והסיבות בגינן הנפגעים והנפגעות החליטו לא לדווח או להגיש תלונה על המעשים. השיח הציבורי הסוער עלול להציף רגשית ולהותיר את מי שנחשפים אליו מבולבלים, בייחוד נערים ונערות. אנו מציעות לצוותי המורות, המחנכות והיועצות, לשבור את קשר השתיקה, ולייצר שיח חינוכי המתמודד עם המשמעויות הרבות שעולות מקמפיין #לאהתלוננתי.