מיקומך באתר:פרסומים>פרסומים נוספים>הרצאות מערב העיון 'בין אימה וייאוש לתקווה וסיכוי'

הרצאות מערב העיון 'בין אימה וייאוש לתקווה וסיכוי'

הרצאות מערב העיון של היחידה ללימודי המשך של בית הספר לעו"ס באוניברסיטת בר-אילן ומרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב לרגל פתיחת ההרשמה לתוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית לטיפול בטראומה מינית לשנת הלימודים תשפ"ב.

 

 

הטיפול בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית יוצר תנועה בין ייאוש לתקווה, בין תעתוע לבהירות, בין חוסר אונים למסוגלות ובין פנים לחוץ. המטפלות והמטפלים פוגשים מנעד רחב של תגובות זיכרון לטראומה: מהגוף הזוכר ללא ייצוג או ללא זיכרון מילולי ועד לזיכרון מילולי.

הטלטלות הדרמטיות הן חלק בלתי נפרד וחיוני בתהליך הטיפול וההחלמה. הן נוכחות כהפתעה, אי ידיעה, אימה, בלבול והשתגעות לצד תקווה ובניית אמון. אנשי הטיפול עדים  ומכילים כאב, שלא ניתן לשאתו. בכדי לאפשר המשך חיים, נדרשת מהם הכרה בגבולות הידיעה הבלתי נסבלת והישרדות אל נוכח סערת הנפש.

יום העיון התקיים לרגל פתיחת התכנית לפסיכותרפיה פסיכודינמית לטיפול בטראומה מינית. 

 

למידע נוסף והרשמה לתכנית 

 

ההרצאות מערב העיון זמינות לצפייה:

ברכות:

חנה סומך, מנהלת היחידה ללימודי המשך של בית הספר לעו"ס באוניברסיטת בר-אילן

מרים שלר, מנכ"לית מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב

 

דברי פתיחה : ד"ר עפרה אשל

על תעצומות הנפש וההישרדות במסע הטיפולי באיזורי לא-מודע לא-מודחק ולא-מיוצג בפסיכואנליזה: המפגש המטלטל והמתעתע עם טיפולים על רקע פגיעות מיניות מוקדמות   

 

 

ידיעה, אי ידיעה ושתיקה: נעמה בר-שדה

ידיעה נושאת עמה ידע, הכרה באמת, פקחון והעצמה, כמו גם כאב, פלישה, ענישה וצמצום. הצורך הבלתי נמנע בְּידיעה מעמת אותנו עם התחושה הפרדוקסלית של החשש ממנה. במפגש עם נפגעות ונפגעי טראומה מינית, מתקיימת בחדר הטיפול תנועה קונפליקטואלית תדירה בין ידיעה והשתוקקות לבין אי-ידיעה ואי-השתוקקות. בתוך תנועה זו משולבים מופעים של ציפייה לדיוק, של השתקה ושל מגוון אופני שתיקה, ביניהן שתיקת הלשון הקשורה.  חוויה זו יכולה לנוע מביטויים מרומזים ועדינים אל עצמות שקשה לשאת, כפי שנשמע בהרצאות במהלך הערב.

 

 

אם אינך יכולה להבין - איך תוכלי לעזור. ואם אני לא יכולה לספר לך - אז איך את תוכלי להבין: טובה זלץ

לאחר שנים של שתיקה, באחת הפגישות ק. (מטופלת שעברה גילוי עריות) זעקה: "אם אינך יכולה להבין - איך תוכלי לעזור. ואם אני לא יכולה לספר לך - אז איך את תוכלי להבין"

בהרצאה נתלבט בשאלות כגון - אם טראומה היא כה מציפה, עד כדי שאינה עוברת סימבוליזציה והיא לא נגישה לשפה המילולית, האם וכיצד היא נגלית דרך החייאה ללא שפה בחדר הטיפול בקשר של הזוג הטיפולי.

איך אפשר לתת משמעות ומילים  לחוויות בלתי ניתנות להמשגה?

בטיפול שנמשך מעל 20 שנה, המטופלת "לימדה" את המטפלת שלה את ה"כיצד" (how) הזה. כאשר השפה עצמה מפורקת, כי כל אמון במילה המדוברת של הפוגעים הפכה ללא אמינה, יש צורך בתקשורת אחרת כגון שפת גוף, enactment  ובמקרי קיצון בדמויות, שמראות את הטראומות כהפרעה דיסוציאטיבית קיצונית של DID.

בהרצאה זו, המבוססת על ספרה של המטפלת, תתואר החוויה הסובייקטיבית של המטפלת. יובאו חלק מדרכי ההתקשרות האחרת ואיך מפענחים, מתמודדים ושורדים את ה'יחד' הזה, כדי לאפשר החייאה וטיפול בטראומה. יתואר כיצד המטפלת מצאה את דרכה הייחודית להבין שפה אילמת. 

 

 

On beginning the treatment......with D.I.D: ד"ר איירה ברנר

This presentation will focus on some of the challenges in working psychoanalytically with patients with Dissociative Identity Disorder (D.I.D.) Given many analysts’ lack of familiarity and experience with the condition, along with the delayed recognition of the diagnosis long after treatment has begun, she may find herself in a uniquely disturbing situation. This excruciating dilemma may persist throughout the course of treatment. Tova Zaltz’s heroic work with her patient, Caroline, has illustrated some of these facets 

 

חיים ומוות במסע אל תוך הערפל - המטפלת כעדה בטיפול בנפגעות תקיפה מינית וגילוי עריות : ד"ר יעל דשא

בתחילה אין מילים, זיכרון ייצוג או רצף. החוויות צרובות בגוף ובחושים ומפורקות לרסיסים, לפעמים בחושך, תמיד בסוד. זוועה היוצרת שיתוק ואלם, ואינה ניתנת להכלה פיזית ונפשית. זהו  עולמן המסויט של נפגעות תקיפה מינית וגילוי עריות.

בהרצאתי אתמקד בתהליך העדות בטיפולים אלה, וחיוניותו להחלמה ושיקום. העדות נבנית בצל המלחמה בין השתקה והצורך הקיומי לספר. נשאלת שאלה מהותית - האם לחיות כדי לספר או לספר כדי לחיות?

תהליך העדות מתאפשר רק בנוכחות זולת. אדם שאינו יכול להיות עד לחוויתו, אינו יכול לקחת עליה בעלות ולשלבה ברצף חייו.

נבחן כיצד עדויות וראיות שונות מופקדות "בכספת הטיפולית", וכיצד משתחזרת הטראומה ביחסי ההעברה והעברה הנגדית ובסטינג. המטפלת,  כ"נושאת העדות" חשופה לטלטלות בגוף ובנפש, בעת המסע מאי-ידיעה, אימה ושיגעון  אל טרנספורמציה של ההתעללות לחוויות בעלות שם ומשמעות. בדרך, לצד אבל, אבדן וסכנה, נבנים תקוה ואמון, קיום וחיות.

 

פרסומים אחרונים מאתר האיגוד

שני, 30 נובמבר 2020 10:40
הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2020. כולל נתונים על פגיעה מינית בישראל בתקופת הקורונה ובשנת 2019, לצד מאמרים ועדויות בנושא השלכות משבר הקורונה…
לקריאה נוספת
שישי, 08 מאי 2020 10:47
פנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה ולנציב שירות המדינה בדרישה להגיש ערעור ולמנוע את המינוי המסוכן
לקריאה נוספת
ראשון, 10 נובמבר 2019 15:40
הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2019. כולל נתונים על פגיעה מינית בישראל בשנה החולפת, לצד מאמרים ועדויות בנושא פגיעה מינית בגיל ההתבגרות וחינוך…
לקריאה נוספת
שני, 26 נובמבר 2018 13:21
הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2018, אשר כולל פרק מאמרים מקצועיים העוסקים בזוויות שונות של מניעה וטיפול בהטרדה מינית, לצד פרק על נתוני…
לקריאה נוספת
שני, 14 מאי 2018 17:49
בעידן הרשתות החברתיות, החיבור בין כלי התקשורת לנפגעות קל ומהיר מתמיד. לצד פתחון הפה וההזדמנות שניתנת להן לספר את סיפורן ולדרוש צדק, אנו נתקלות ביותר…
לקריאה נוספת

עקבו אחרינו בפייסבוק