מיקומך באתר:פרסומים>פרסומים נוספים>כמו להחזיק עשן בכף היד - על פגיעה מינית עם סמי אונס

כמו להחזיק עשן בכף היד - על פגיעה מינית עם סמי אונס

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לתופעת השימוש בסם האונס. כתבות ותחקירים בנושא מתפרסמים וחושפים פוגעים שהם כמעט תמיד סדרתיים, שפעלו באין מפריע ותכננו הכל מראש. מן העבר השני עולים סיפורים של נשים רבות שנפגעו תוך שימוש בסם האונס, שנחשפות באומץ ומשתפות בחוויה שלהן. כל סיפור עומד בפני עצמו, כל סיפור הוא עולם, ובכל זאת יש קווי דמיון ועולה מהסיפורים השונים תמונה מסוימת, שממנה ודרכה אפשר להתחיל לדון במורכבות, בהיקף ובממדים של התופעה הזאת.

כתבה: יעל שדות, מתנדבת בקו הסיוע לנפגעות תקיפה מינית

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לתופעת השימוש בסם האונס. כתבות ותחקירים בנושא מתפרסמים וחושפים פוגעים שהם כמעט תמיד סדרתיים, שפעלו באין מפריע ותכננו הכל מראש. מן העבר השני עולים סיפורים של נשים רבות שנפגעו תוך שימוש בסם האונס, שנחשפות באומץ ומשתפות בחוויה שלהן. כל סיפור עומד בפני עצמו, כל סיפור הוא עולם, ובכל זאת יש קווי דמיון ועולה מהסיפורים השונים תמונה מסוימת, שממנה ודרכה אפשר להתחיל לדון במורכבות, בהיקף ובממדים של התופעה הזאת.

הסייען המושלם

בדיון על סם האונס חשוב בין היתר להבין שלא מדובר באמת בסם אחד ספציפי, אלא בעשרות סוגים של סמים שונים שמשמשים לאותה מטרה. מאד קל להשיג אותם ולהשתמש בהם, והנזק שנגרם הוא אדיר ממדים. במובנים רבים, סם אונס הוא הסייען המושלם. אין לו טעם או ריח, לכן קשה להבחין בכך שהוכנס למשקה, הוא נעלם מהדם ומהשתן די מהר, וכיוון שההשפעות שלו כוללות טשטוש ופעמים רבות גם אובדן זיכרון אז בעצם עומדים מול נפגעות.ים שלא זוכרים או יודעות לספר מה בדיוק קרה, לפחות לא משלב מסוים של האירוע.

אחד הדברים המשמעותיים שחשוב להבין לגבי סם האונס והשימוש בו הוא שלא מדובר בתופעה שמתרחשת רק בתוך הקשר או גבולות גזרה מסוימים. קל לצייר ולהציג כך את הדברים בדיוק כפי שקל לטעון שלבוש חשוף הוא גורם לפגיעה, כי אנשים אוהבים הגדרות ברורות וחברה צריכה לספר לעצמה סיפור מסוים על עצמה ועל גבולות המוסר והחוק שלה. בהתאם לכך, אם הסיפור על סם האונס הוא שזה קורה רק בהקשר של חיי הלילה וצריכת אלכוהול אז לחברה יש פתרון נוסחתי ופשוט – אל תצאי למקומות האלה, אם יצאת אל תדברי עם אנשים שאת לא מכירה, אם דיברת עם אנשים שאת לא מכירה אל תסכימי לקבל מהם שתיה ובאופן כללי תשמרי על הכוס שלך וכך תגיעי הביתה בשלום. שמחנו לעזור.

כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן מדובר בהנחיות שכנשים נחשפנו אליהן ולמדנו לשנן ולהפנים אותן מגיל צעיר מאד, ואלה הנחיות ששמות את רוב או כל האחריות על הכתפיים שלנו ומסירות אותה מכל השאר. אלה הנחיות שמייצרות ומשמרות ומעודדות תפיסות של האשמת הקורבן ולא משאירות מקום לשיח אחר, שהוא משמעותי וחשוב לא רק עבור נשים שנפגעו אלא עבור נשים בכלל ועבור החברה כולה, כי אם אין מקום לשיח כזה אז גם האפשרות לריפוי ולשינוי נשארת רחוקה ובלתי מושגת.

לשנות את השיח – לשנות מציאות

שינוי של השיח וגם של המצב בשטח דורש קודם כל הכרה בכך שמדובר בתופעה שיש לה הקשר חברתי, והוא רחב ולא קשור רק לנשים מסוימות או למקומות בילוי מסוימים. זה קורה בחושך וגם באור יום, זה יכול לקרות במסיבת גג, בפגישת עבודה, בדייט בחוף הים, במועדון, אפשר להכניס סם אונס לצ'ייסר או לבקבוק בירה ואפשר גם להכניס אותו לכוס קפה. נכון, הערבוב של סם אונס עם אלכוהול מאפשר שליפה מהירה במיוחד של הטיעון "היית שיכורה ואת לא רוצה להודות ששתית יותר מדי ולכן את לא זוכרת כלום", אבל חשוב לא פחות להתעכב גם על סיטואציות בהן לא היה מעורב אלכוהול, משום שדרכן אפשר ללמוד שזו אותה האשמת קורבן בלבוש קצת אחר. כי הדגש הוא על הטשטוש, על אובדן הזיכרון, על אובדן השליטה, על חוסר היכולת להסביר במילים מה קרה לך, וביותר מקרים מאשר לא זאת מילה שלך מול מילה שלו, ואם לך אין מילים אז את בבעיה והאמינות שלך מוטלת אפילו יותר בספק.

היבט נוסף שקשור להקשר החברתי הרחב של התופעה הוא ההכרה בכך שלנו כחברה יש אחריות, יש דברים שאנחנו יכוליםות וצריכיםות לעשות אחרת ולפעול כדי לשנות. זה קשור בין היתר ליצירת סביבה בטוחה יותר לבילויים, מה שנעשה במסגרת יוזמות כמו "לילה טוב", להבנה שיש חשיבות רבה להצהרה ש"זה לא מקום שאנחנו מוכניםות שיקרו בו דברים כאלה", כי זו אמירה שמעניקה ביטחון, ולשילוב שלה עם פעולות כמו הכשרה של הצוות שעובד במקום בנושא, בדברים שחשוב לשים לב אליהם, בסיטואציות שצריך להתערב כדי למנוע אותן.

זה קשור לבעלים של המקום ולצוות, אבל זה קשור גם אלינו כא.נשים שמגיעיםות למקומות האלה, כי גם לנו יש וצריכה להיות אחריות. זה אומר לשים לב מה קורה סביבנו ואם משהו נראה לא תקין, לשאול בעדינות אם הכל בסדר, אם אפשר לעזור, לא לעמוד מנגד ולא להעמיד פנים שלא ראינו שחבר שלנו הכניס משהו למשקה של מישהי. דברים לא נוטים להשתנות מעצמם, כדי שהם ישתנו צריך לפעול, ואחריות חברתית היא חלק מהמפתח לשינוי ומהאפשרות לייצר את הסדק שיביא בסופו של דבר לשבירת התבניות המוכרות והמזיקות.

זכרון, שכחה ועדות לפגיעה

עוד זירה שבה יש חשיבות לאחריות חברתית ולאופן שבו אנחנו כחברה יכוליםות וצריכיםות לפעול היא זו של מתן העדות, של השיתוף בסיפור הפגיעה ובטראומה. בהקשר הזה, אחד הדברים שחשוב להבין הוא שאם במקרים אחרים התמודדות עם הטראומה קשורה בין היתר בהשבת השליטה, בהבנה מה קרה לך, בהזכרות ובחיבור החלקים זה לזה, במקרה של פגיעה שהיה מעורב בה סם אונס חלק מההתמודדות כרוכה בהבנה המתסכלת שאת לא יודעת בדיוק מה קרה ואיך, ואולי לעולם לא תדעי, את לא זוכרת וזה לא כי הדחקת, אלא כי הזיכרון הזה מעולם לא נוצר. הצורך להבין, ליצור רצף ברור או ציר זמן לא פוגש מענה במקרה הזה, ובאמצע הרצף יש בולען. יש לעתים פלאשבקים, קרעי תמונות ורגעים שחוזרים, אבל לנסות ליצור מהם תמונה ברורה זה כמו לנסות להחזיק עשן בכף היד.

ובכל זאת, כמו שמספרות נשים אמיצות רבות, הגוף והנפש זוכרים בדרך שלהם, יודעים לאותת ולסמן לך שקרה כאן משהו רע, מאד, שמשהו לא היה בסדר, שזה לא היה צריך לקרות. וגם עם הזיכרון הזה שלא יחזור, עם ההבנה שאולי לא תדעי בדיוק מה קרה, עם כל התחושות שזה מעורר אפשר לעבוד, גם על זה אפשר וכדאי לדבר, ואם מדברות ומספרים ומשתפות אז חלק מהתפקיד שלנו – כיחידיםות וכחברה -  הוא להגיב לזה בצורה נכונה ומיטיבה, להקשיב ולנסות להכיל בלי לשפוט, בלי להעביר ביקורת או לשאול שאלות לא קונסטרוקטיביות כמו "אבל למה קבעת איתו שם?" או "למה עלית אליו הביתה?" וגם "למה לקחת שתיה ממישהו שאת לא מכירה?" והרשימה עוד ארוכה. לנו כחברה יש אחריות, וחלק מהמשמעות של זה היא סולידריות ואמונה לנפגעות ונפגעים, לא הטלת ספק ובטח שלא הטלת רפש והוספת עלבון לפגיעה.

חלק מהמשמעות של זה היא להבין את גודל הבעיה, להבין שהעולם שאנחנו חיות וחיים בו הוא לא מקום בטוח וזה לא תלוי רק בהקשר מסוים, זו חוויית הקיום של רבות ורבים מאיתנו, נשים וגם גברים. חלק מהמשמעות של זה היא להבין שדברים לא משתנים מעצמם, צריך לעבוד בשביל זה ביחד וצריך לרצות שזה יקרה, צריך לשאול שאלות קשות ובכלל זה את השאלה את מי משרת המשך הסדר הקיים, מי מרוויח מכך ומי משלמות ומשלמים את המחיר. כמובן שכדי שדברים ישתנו מן היסוד נדרשות פעולות נוספות, אחריות חברתית וסולידריות הן חשובות וגם שינוי של תפיסות חברתיות, אבל נדרש גם שינוי של מערכות החוק והמשפט, הבריאות והרווחה, נדרשת החמרה של הענישה ונדרשת התייחסות חמורה הרבה יותר להטרדות, תקיפות ופגיעות מיניות, הן בהיבט של הרף הפלילי והן בהיבט של הרף המוסרי.

יש לאן לפנות

נקודה אחרונה וחשובה מאד: אם את או אתה נפגעתםן ואתםן צריכיםות מקום לדבר בו על הדברים, לשתף, להבין יחד מה אפשר לעשות ומה רוציםות לעשות, אם יש בדיקות שכדאי לעשות ומתי, או שאתםן צריכיםות מקום לשתוק בו כמה דקות ולנסות להסדיר את הנשימה, קוי הסיוע זמינים עבורכםן שבעה ימים בשבוע. הם זמינים גם עבורכםן – מי שנחשפו לסיפור הפגיעה ולא בטוחיםות מה לעשות, איך להגיב, מה נכון לומר ומה פחות כדאי לומר, איך החשיפה משפיעה עלינו, מה זה מעורר אצלנו ואיזה זכרונות זה אולי מציף ואיך להתמודד עם זה. אל תהיו עם זה לבד אם אתםן לא רוציםות.

המאמר פורסם לראשונה בפוליטקלי קוראת, תודה לשותפות שלנו על העריכה והנכונות להציף את השיח בנושא. 

 

אנחנו פה להתייעצויות ותמיכה בקווי הסיוע:
1202 - מענה על ידי נשים
1203 - מענה על ידי גברים
02-5328000 - גברים דתיים וחרדים
קול מילה - סיוע בצ'אט
052-8361202 - סיוע בוואטסאפ
אתןם לא לבד

פרסומים אחרונים מאתר האיגוד

שני, 30 נובמבר 2020 10:40
הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2020. כולל נתונים על פגיעה מינית בישראל בתקופת הקורונה ובשנת 2019, לצד מאמרים ועדויות בנושא השלכות משבר הקורונה…
לקריאה נוספת
שישי, 08 מאי 2020 10:47
פנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה ולנציב שירות המדינה בדרישה להגיש ערעור ולמנוע את המינוי המסוכן
לקריאה נוספת
ראשון, 10 נובמבר 2019 15:40
הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2019. כולל נתונים על פגיעה מינית בישראל בשנה החולפת, לצד מאמרים ועדויות בנושא פגיעה מינית בגיל ההתבגרות וחינוך…
לקריאה נוספת
שני, 26 נובמבר 2018 13:21
הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2018, אשר כולל פרק מאמרים מקצועיים העוסקים בזוויות שונות של מניעה וטיפול בהטרדה מינית, לצד פרק על נתוני…
לקריאה נוספת
שני, 14 מאי 2018 17:49
בעידן הרשתות החברתיות, החיבור בין כלי התקשורת לנפגעות קל ומהיר מתמיד. לצד פתחון הפה וההזדמנות שניתנת להן לספר את סיפורן ולדרוש צדק, אנו נתקלות ביותר…
לקריאה נוספת

עקבו אחרינו בפייסבוק