ב-28 בספטמבר התחיל התיוג (האשטאג) ״לא התלוננתי״ לסחוף המונים בפייסבוק ובטוויטר. תחת התיוג #לאהתלוננתי נחשפים סיפורים אישיים רבים על פגיעה מינית והסיבות בגינן הנפגעים והנפגעות החליטו לא לדווח או להגיש תלונה על המעשים.
למה חשוב להתייחס לנושא בכיתות?
התלמידים והתלמידות חשופות/ים לאינספור הסיפורים והמקרים המציפים את הרשתות החברתיות ואת כלי התקשורת וכן, לתגובות אליהם. לצד התמיכה והחיזוקים כלפי הנפגעות/ים הנחשפות/ים, עולות תגובות חריפות המפקפקות באמינות העדויות, ומביעות זלזול בחומרת המעשים המתוארים. הסיפורים עצמם יכולים להציף רגשית, לעורר כאב, חרדה ומצוקה. השיח הציבורי הסוער עלול להותיר את התלמידות והתלמידים מבולבלים, ולהשפיע במיוחד על אלו מבין התלמידות והתלמידים שכבר חוו פגיעות מיניות. חשוב והכרחי שתישמע תגובה חינוכית וערכית אל מול הטענות שעולות כנגד נפגעים ונפגעות הבוחרים לשתף בסיפורים שלהם. זאת על מנת שהתלמידים והתלמידות לא יחזרו על אותן טענות, זלזול וביטול המקרים, כנגד חבר או חברה קרובים שיבחרו לספר להם על הפגיעה.
לאמירות החינוכיות בנושא יש חשיבות כפולה: הנגשת הדמויות החינוכיות לבנות ובני הנוער שייתכן שמחפשים כעת אוזן קשבת, תמיכה, הכלה והכרה בפגיעות שחוו. וכן, מתן מידע אודות פגיעה מינית, שיעזור בהתמודדות רגשית וערכית עם ההצפה שעולה מ-#לאהתלוננתי.
אנו מציעות לכן ולכם, המורות והמחנכות, לשבור את קשר השתיקה, ולייצר שיח חינוכי המתמודד עם המשמעויות הרבות שעולות מקמפיין #לאהתלוננתי.
להורדת המערך לחצו כאןמסרים מרכזיים
- יש חשיבות רבה לשבירת קשר השתיקה ולהשמעת קולן/ם של הנפגעות והנפגעים.
- אלימות מינית היא תופעה חברתית נפוצה שקשורה לכולנו – לכל המגדרים ובכל הגילאים, בין אם כפוגעים, כנפגעים או כעומדים מן הצד.
- הסיבות המוזכרות בקמפיין #לאהתלוננתי קשורות בחברה ובסביבה המקיפה את הנפגעות והנפגעים, כולנו אחראים/ות על כך ויכולים/ות להביא לשינוי המצב על ידי תמיכה, הקשבה וסיוע לנפגעות/ים.
- גם בנים ונערים נפגעים מאלימות מינית.
- חשוב שמי שנפגעו מינית לא ישמרו את דבר הפגיעה בסוד ויפנו לקבלת תמיכה וסיוע ממבוגר שעליו הם סומכים ו/או ממרכזי הסיוע.
למידע נוסף והתייעצות ניתן לפנות אל רכזות החינוך באמצעות קו הסיוע 1202
*התמונה באדיבות המקום הכי חם בגיהנום
*הכתבה בה נעשה שימוש במערך נכתבה ע"י עירד מרציאנו צייגר
תודה לכן!
