קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

1202: נשים | 1203: גברים

04-6566813: נשים ערביות | 02-6730002: נשים דתיות | 02-5328000: גברים דתיים
סיוע דרך WhatsApp ב-052-8361202      |    סיוע אונליין בצ'אט (שעות הערב)

פעילים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע     הנגשת מרכזי הסיוע: לחצו לפרטים

מערך שיעור בעקבות חשיפת הפגיעות המיניות על ידי מורה נערץ

בתאריך ה-16.1.2018 פורסמה ב״הארץ״ בה אסף הראל חושף את הפגיעות הסדרתיות שביצע מנחם נבנהויז, מורה ומנצח מוערך ונערץ, בעשרות מתלמידיו בתיכון תלמה ילין לאורך שנים. התלמידים והתלמידות נחשפו בוודאי ברשתות החברתיות, בתקשורת, בבית הספר ובבית למקרים. הפרשה יכולה להציף ולערער מאד את מי שנחשפים אליה, ובייחוד נערים ונערות. אנו מאד ממליצות לצוותי המורות/ים, המחנכות/ים והיועצות לפתוח את הנושא בכיתות, וכן בצוותים החינוכיים. 

בתאריך ה-16.1.2018 פורסמה ב״הארץ״ הכתבה ״מורה נערץ למוזיקה הטריד וניצל מינית תלמידים מתלמה ילין במשך שנים״. הכתבה כוללת סרטון בה אסף הראל חושף את הפגיעות הסדרתיות שביצע מנחם נבנהויז, מורה ומנצח מוערך ונערץ, בעשרות מתלמידיו בתיכון תלמה ילין לאורך שנים. הראל מתייחס גם לשתיקה ולאזלת היד של מערכות החינוך והמשטרה, שלא הביאו לחקירה ולהעמדה לדין, ואף לא לחשיפת המקרה ושיח חינוכי אודותיו עם תלמידי בית הספר דאז. הכתבה כוללת את תגובת מנהל בית הספר, משרד החינוך, משטרת ישראל והמוסדות בהם מלמד נבנהויז היום, הטכניון ומכללת וושינגטון. הכתבה היכתה גלים ברחבי הרשת, ועוררה תגובות אוהדות לנפגעים, וקושי רב לקבל את העובדה שאדם כה נחשב בתחומו מסוגל לחולל פגיעות כאלו.

בעקבות חשיפת מעשיו של נבנהויז, הוא הושעה מתפקידו בטכניון. בימים שלאחר מכן פורסמו עדויות נוספות של אנשים שנפגעו על ידי נבנהויז, וביניהם סטודנטים מהטכניון. בנוסף, נחשף כי יוני לוקאס, מורה נוסף מתלמה ילין, חשוד בפגיעה מינית בתלמידיו.

למה חשוב להתייחס לנושא בכיתות?

התלמידים והתלמידות נחשפו בוודאי ברשתות החברתיות, בתקשורת, בבית הספר ובבית למקרים. הפרשה יכולה להציף ולערער מאד את מי שנחשפים אליה, ובייחוד נערים ונערות. האירועים המתוארים בסרטון מערערים את מרבית התפישות שהציבור מחזיק בהן ביחס לפגיעה מינית: הפגיעה נעשתה על ידי אדם מוכר ומוערך, איש חינוך; הנפגעים הרבים הם נערים ולא נערות; הפגיעה התרחשה בתוך קשר חיובי ומיטיב שהיה קיים לפני הפגיעה; הפגיעות התרחשו במקום מוכר לתלמידים ולא במרחב ציבורי זר ועוד. הפער בין הדימוי על פגיעות מיניות, לבין הדינמיקה של רוב הפגיעות המיניות בפועל, משאירה אותנו עם בלבול, חוסר אמון בסביבה, ותחושת פגיעות וחוסר אונים. עיוורון המערכת למקרים בזמן אמת, ואופן התגובה כפי שמובא בכתבה, עלול להעמיק חוסר אמון שיש בין התלמידים והתלמידות לבין מערכות האמורות לתת להם/ן גיבוי כנפגעים/ות או כמי שנחשפים למקרה פגיעה. כל מי שנחשף לתוכן, יכול ללמוד ולהפנים שאין משמעות לשיתוף סיפור של פגיעה, ושמחיר החשיפה כבד יותר מהתגובות אל מול הפוגע/ת בפועל.

אנו מאד ממליצות לצוותי המורות/ים, המחנכות/ים והיועצות לפתוח את הנושא בכיתות, וכן בצוותים החינוכיים. עודדו את התלמידים והתלמידות לראות בכם ובכן כתובת ראויה לשיתוף במקרה של פגיעה, ועזרו לשבור את קשר השתיקה סביב פגיעה בגברים ונערים.

pdfלהורדת המערך לחצו כאן

למידע נוסף והתייעצות ניתן לפנות אל רכזות החינוך באמצעות קו הסיוע 1202