בשבוע וחצי האחרונים סוערות הרשתות החברתיות וכלי התקשורת ברחבי העולם בעקבות הקמפיין הספונטני MeToo#, בו נשים וגברים מתייחסות/ים לעובדה שהוטרדו, נפגעו או פגעו מינית.
למה חשוב להתייחס לנושא בכיתות?
התלמידים והתלמידות חשופות לקמפיין, לאינספור הסיפורים והמקרים המציפים את הרשתות החברתיות ואת כלי התקשורת, ולתגובות אליהם. לצד התמיכה והחיזוקים כלפי הנפגעות/ים הנחשפות/ים, עולות תגובות חריפות המפקפקות באמינות העדויות, מביעות זלזול בחומרת המעשים המתוארים ואף מרחיקות לכת לכדי "קונספירציות של השמאל" (למרות שמדובר בכלל בקמפיין בינלאומי שהתחיל באופן ספונטני ולא ביוזמה ממוסדת).
השיח הציבורי הסוער עלול להותיר את התלמידות והתלמידים מבולבלים, ולהשפיע במיוחד על אלו מבין התלמידות והתלמידים שכבר חוו פגיעות מיניות.
לאמירות החינוכיות בנושא יש חשיבות כפולה: גם בהבהרת הנורמות והערכים הנמצאים מאחורי הקמפיין, וגם בהנגשת הדמויות החינוכיות לאותן/ם בני נוער שייתכן כי מחפשים כעת אוזן קשבת, תמיכה, הכלה והכרה בפגיעות שחוו.
אנו מציעות לכן ולכם, המורות והמחנכות, לשבור את קשר השתיקה, ולייצר שיח חינוכי המתמודד עם המשמעויות הרבות שעולות מהקמפיין.
מסרים מרכזיים:
- יש חשיבות רבה לשבירת קשר השתיקה ולהשמעת קולן/ם של הנפגעות והנפגעים
- אלימות מינית היא תופעה חברתית נפוצה שקשורה לכולנו, בין אם כפוגעים, נפגעים או עומדים מן הצד.
- בקמפיין זה לראשונה קבוצה גדולה של גברים החלה לקחת אחריות על פגיעות שביצעו בעבר, מתוך הבנה כי הנורמות החברתיות מעודדות אלימות מינית ומנציחות אותה.
- חשוב שמי שנפגעו מינית לא ישמרו את דבר הפגיעה בסוד ויפנו לקבלת תמיכה וסיוע ממבוגר שעליו הם סומכים ו/או ממרכזי הסיוע.
מידע נוסף על הסדנאות שלנו ניתן למצוא כאן
אנחנו זמינות אליכן, בקווי הסיוע ובמחלקת חינוך, 1202 – קו נשים, 1203 – קו גברים
בהצלחה,
יעל וסיון
