קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

1202: נשים | 1203: גברים

04-6566813: נשים ערביות | 02-6730002: נשים דתיות | 02-5328000: גברים דתיים
פעילים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע     הנגשת מרכזי הסיוע: לחצו לפרטים

מה חשוב לדעת לפני הגשת תלונה במשטרה על תקיפה מינית?

ישבנו לשיחה עם מירי מרגלית, רכזת הליווי בהליך הפלילי של מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א, כדי לקבל תשובות לשאלות נפוצות בנושא ההליך הפלילי בכלל ומעמד הגשת התלונה במשטרה בפרט.

ישבנו לשיחה עם מירי מרגלית, רכזת הליווי בהליך הפלילי של מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א, כדי לקבל תשובות לשאלות נפוצות בנושא ההליך הפלילי בכלל ומעמד הגשת התלונה במשטרה בפרט.

בכל שאלה והתייעצות ניתן לפנות אלינו:
1202 נשים | 1203 – גברים | 02-5328000 – גברים דתיים וחרדים

 

מה זה בעצם "ההליך הפלילי?"
ההליך הפלילי מתחיל ברגע שבו הנפגע/ת מחליט/ה להגיש תלונה במשטרה. המשטרה חוקרת את התלונה ומנסה לאסוף מספיק ראיות על מנת שיספיקו להרשיע את החשוד מעבר לכל ספק סביר בבית המשפט. מהמשטרה התיק ממשיך אל הפרקליטות, שמקבלת את חומר החקירה מהמשטרה ומחליטה אם להגיש כתב אישום נגד החשוד, או לסגור את התיק. אם הוחלט להגיש כתב אישום, התיק יגיע לבית המשפט, שם יתנהל המשפט עד להכרעה – האם הנאשם אשם במעשים או לא. לעתים יסתיים ההליך הפלילי בהסדר טיעון שבו הנאשם מודה שביצע חלק מסוים מהמעשים ובתמורה מקבל עונש מופחת.  

מה המעמד של הנפגע/ת בהליך הפלילי?
הנפגע/ת נמצא/ת במעמד של עד/ה מיוחד/ת, המכונה נפגע/ת עבירה. בהליך הפלילי המדינה בעצם לוקחת אחריות על שלום האזרחים שלה, ולכן מתערבת במצבים מסוימים בהם אזרח אחד פגע באזרח אחר, במטרה להגן על האזרח שנפגע ועל שלום הציבור כולו. המדינה הופכת להיות התובעת בתיק, כלומר המדינה היא זו שמנהלת את התיק מול החשוד (באמצעות המשטרה) ואח"כ מול הנאשם (באמצעות הפרקליטות). זה אומר שהנפגע/ת אינה/ו צד שיכול לנהל את ההליך הפלילי ולקבל בו את ההחלטות. זאת בניגוד להליך האזרחי שבו הנפגע/ת היא/הוא הצד התובע, ויש לה/ו יכולת לקבל החלטות מכריעות באופן התנהלות התיק (עוד על ההליך האזרחי כאן).

איפה אוכל לברר את הזכויות שלי כנפגע/ת עבירה?
זכויות נפגעת עבירה מוגדרות בחוק זכויות נפגעי עבירה (2001). זכויות אלו כוללות זכות בחירת מין החוקר/ת, תרגום לכל שפה, זכות למלווה בזמן הגשת התלונה ומסירת העדות, קבלת מידע לגבי מצב התיק, זכות לעיין בכתב האישום ועוד (עוד על זכויות נפגעות/י עבירה כאן). 

כמה זמן נמשך ההליך הפלילי?
ההליך הפלילי הוא הליך ארוך, הנמשך חודשים ולעתים גם שנים.

האם יש צורך בליווי למשטרה? האם עלי להיות מיוצג/ת על ידי עו"ד?
בגלל שהמדינה היא זו שתובעת בתיק, החשוד חייב להיות מיוצג ע"י עו"ד (ואם אין לו אמצעים המדינה תספק לו הגנה משפטית באמצעות הסנגוריה הציבורית). לעומתו אין חובה שהנפגעת או הנפגע יהיו מיוצגים על ידי עו"ד מטעמם, כי המדינה היא זו שמייצגת אותם ומספקת להם שירותים משפטיים גם בחקירה (באמצעות המשטרה) וגם בתביעה (באמצעות הפרקליטות).
יחד עם זאת, בשל הרגישות והמורכבות של ההליך הפלילי, מרכזי הסיוע מעניקים שירותי ליווי בהליך הפלילי לנפגעות/ים. השירותים כוללים: פגישת הכנה לפני הגשת התלונה שבה יוסבר ההליך, יעשה תיאום ציפיות וייבחנו סוגיות כגון התיישנות בהתאם לרצון הפונה, וכמובן מתן הסברים על ההליך, אופיו והמשך שלו; תיאום מועד הגשת תלונה במשטרה; ליווי פיזי למשטרה להגשת התלונה ולעימות ונוכחות במהלך כל מתן העדות; מעקב אחר התיק, ובדיקה ישירות מול הרשויות בעת הצורך.
חשוב לדעת שמלווה מטעם מרכז הסיוע יכולה להיות נוכחת בזמן מסירת העדות ובמעמד העימות עם התוקף, מה שלא מתאפשר לעו"ד או מלווה שלא מטעם המרכז.
עם מעבר התיק לפרקליטות, הליווי ממשיך לפי רצון הפונה, וכולל ליווי לפגישות בפרקליטות והמשך סיוע בבירור מצב התיק. אם התיק נסגר, מרכז הסיוע יכול לסייע בכתיבת ערר על פי רצון הפונה.
כמו כן, במידה והיתה חוויה שלילית במשטרה או בפרקליטות, מרכז הסיוע יוכל להתערב על פי רצון הפונה, על מנת לתקן את מה שניתן ולמנוע חזרה של מקרים דומים.
המרכז מפנה גם לייעוץ משפטי, קודם כל לפי בקשת הפונה ולפי הצורך. במצבים של סוגיות משפטיות מורכבות, אנחנו נמליץ להתייעץ גם עם עו"ד, לפי בחירת הפונה.

ככלל, הליווי בהליך הפלילי כולל תמיכה נפשית במהלך ובין התחנות השונות בהליך, וליווי מקצה לקצה לכל אורכו, כולל באמצעות קו הסיוע.

האם הליווי של מרכז הסיוע עולה כסף?
לא, כל הסיוע ניתן בחינם, ללא עלות וללא שום התחייבות. הליווי מתקיים רק לפי בקשת הפונה והצרכים שלה/שלו, וניתן להפסיק או לחדש את הקשר עם מרכז הסיוע לפי הצורך ובכל עת.

האם המרכז מתערב בהחלטות או מעודד א/נשים להתלונן (או לא להתלונן)?
לא. ההחלטה האם להגיש תלונה היא של הפונה בלבד. אנחנו מודעות למחיר של הגשה או אי הגשה של תלונה ולכך שהפונה תשלם/ישלם בעצמה/ו את מחיר ההחלטה. לכן רק הפונה יודע/ת מה נכון עבורה/ו בנקודת הזמן הנוכחית, והיא/הוא זו שמחליט/ה מה לעשות.

ואם אני בכל זאת רוצה להתייעץ עם עו"ד, למי כדאי לפנות ומה חשוב לבדוק?
אם החלטת בכל זאת להתייעץ עם עו"ד לפני הגשת התלונה, אנחנו ממליצות מאוד לפנות לכמה עורכות דין על מנת להתרשם מחוזה העבודה, שיטת העבודה והצעות המחיר. ההשוואה בין ההצעות תאפשר לזהות חוזי עבודה דרקוניים שעלולים לפגוע בך.

ניתן להתייעץ עם מרכז הסיוע לצורך הפניה לעורכות דין המתמחות בטיפול בעבירות מין.

אם כבר הגשתי תלונה, איך אפשר לברר מה מצב התיק?
את מצב התיק יכול/ה הפונה לברר באמצעות מערכת מנ"ע (המספקת מידע על פי חוק לנפגעת העבירה). לרכזות הליווי בהליך הפלילי יש קשר עם תחנות המשטרה והפרקליטויות והן יכולות לסייע בבירור לפי הצורך.

למי אפשר לפנות אם משהו במשטרה מתנהל לא כשורה?
ככלל ניתן להתלונן על התנהלות לא תקינה אצל קצין בירור תלונות הציבור בתחנת המשטרה, ובמקרים חמורים ניתן לפנות למח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים).
בשני המקרים ניתן להיעזר במרכז הסיוע בהתנהלות מול המשטרה.

לסיכום, מרכזי הסיוע נמצאים כאן לעזור, גם בשלב ההתלבטות לפני הגשת התלונה, וגם במהלך ההליך הפלילי עצמו. היעזרות בשירותים של המרכז יכולה לשפר משמעותית את החוויה בהליך הפלילי, להפחית חיכוך ואי נעימות (ככל הניתן) ולתת לפונה תחושת שליטה גבוהה יותר גם במצבים שבהם יש פחות שליטה. בנוסף, הליווי בהליך הפלילי נועד להבטיח שאף אחת ואחד לא יצטרכו לעבור את ההליך הפלילי לבד.

מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו באנונימיות בכל שאלה לגבי ההליך הפלילי:
1202 נשים | 1203 – גברים | 02-5328000 – גברים דתיים וחרדים