על אהבה, מרות ומה שביניהן

סרטון אחד מההופעה של קולדפליי הספיק כדי להצית שיח סוער ברחבי העולם.
רגע קטן, אינטימי שהפך, בן לילה, לסערה ציבורית. אבל הסיפור פה חורג הרבה מעבר לרכילות, זהות או תמונה. הוא מעלה שאלה עמוקה ומשמעותית הרבה יותר: האם קיימת אהבה שוויונית בתוך מערכת יחסים שיש בה יחסי מרות?

המאמר הזה לא נכתב כדי לשפוט וגם לא כדי לקבוע מה באמת קרה שם. הוא נכתב מתוך ההבנה שלעתים, דווקא בזכות 'באזז' מקרי, נוצרת הזדמנות לדבר על הסוגייה המורכבת הזו בצורה רחבה, אחראית ועמוקה. כי אהבה שנולדת במקום העבודה בין ממונה לכפיפה, היא לא רק עניין אישי – היא נוגעת בחוק, בתרבות הארגונית, בתחושת הביטחון של העובדות והעובדים ובשוויון ההזדמנויות, וזה בדיוק המקום שבו חשוב שנעצור רגע ונבחן את השאלות שלא תמיד נשאלות בקול רם.

1. יחסי מרות – לא תמיד יש חופש אמיתי

מערכת יחסים רומנטית בין ממונה לכפיפה (או להפך) אינה שוויונית,  גם כששני הצדדים מאמינים שהיא כן כזו. הדין בישראל קובע במפורש, כי קיימת חזקת ניצול מרות במצבים כאלה. כלומר, כאשר נוצר קשר מיני או זוגי בין אדם בתפקיד ניהולי לבן/בת זוג בעמדה כפופה לו, קיימת חזקה משפטית שהקשר אינו פרי רצון חופשי.

כדי להפריך את החזקה, על הממונה להוכיח שהקשר התבסס על הסכמה חופשית אמיתית, משימה מורכבת מאוד, במיוחד כאשר קיימת תלות כלכלית, מקצועית או אישית בצד החזק.

2. ההשפעה על התרבות הארגונית

חשוב להבין, שגם אם באמת ובתמים מדובר באהבה אותנטית בין שני אנשים, הסביבה החיצונית עשויה לראות את הדברים אחרת; כאשר נוצרת מערכת יחסים דיסקרטית בין ממונה לעובדת, כל החלטה ניהולית הקשורה לעובדת הזו כמו קידום, העלאה בשכר, הגנה מפני פיטורים וכו', עלולה להיראות כבלתי הוגנת.

במצבים אלה השיח הארגוני מתחיל להשתנות לא פעם, לרוב מאחורי הגב:

'ברור למה היא קודמה'… 'אי אפשר להתחרות בזה…' 'זה לא עניין של כישורים, אלא של קשרים'.

גם כאשר אין שום שיקול זר, מראית העין עצמה פוגעת באמון, בשקיפות ובתחושת ההוגנות. המחיר לא נגבה רק מהשניים שמעורבים בקשר, אלא מכלל העובדים.

אגב, לעיתים ההפך קורה; לאור החשש שמא 'יתחילו לדבר', הבכיר מקשה עם הכפיפה, לא מקדם אותה, לא מתייחס אליה יפה בסביבת אנשים ממקום העבודה, לא נותן לה העלאה בשכר או קידום – והכל כדי שלא יחשדו או ידברו.

3. מה קורה כשזה נגמר?

זה נכון. אנשים יכולים להתאהב במקום העבודה בתוך יחסי מרות, אך כולנו יודעות ויודעים, שמערכות יחסים מסתיימות לפעמים בטוב ולפעמים בסערה.

מה קורה כששני הצדדים אמורים להמשיך לעבוד יחד, באותו צוות או באותה היררכיה לאחר הפרידה? במקרה כזה, ההשלכות כמעט תמיד אינן סימטריות. מי שבוחר או בוחרת לעזוב הוא לרוב הצד החלש. במערכת עבודה היררכית, שבה גברים מחזיקים ברוב התפקידים הניהוליים, המשמעות היא שנשים רבות נאלצות לוותר על מקומן בארגון.

כלומר: גם אם הקשר היה הדדי ובהסכמה, סיומו עלול להפוך אותו לפגיעה בפועל בכפיפה.

4. דיווח, מניעה וגבולות האפשר

במקומות עבודה רבים מופעל נוהל שמבקש מהצדדים למערכת יחסים לדווח עליה באופן דיסקרטי.
הרציונל לכך הוא ברור: לאפשר לארגון לנתק את יחסי המרות – לדוגמה, על ידי מעבר של אחד מהצדדים לתפקיד אחר.

אבל גם פתרון זה נתקל, לא פעם, בקשיים פרקטיים:

• לא תמיד יש תפקיד אחר מתאים
• לא תמיד ניתן באמת לנטרל את יחסי הכוח
• לא תמיד יש רצון לדווח, במיוחד כאשר אחד מהצדדים נשוי או שהקשר נמצא עדיין 'בהתחלה'

משום כך, גם נוהל הדיווח – על אף יתרונותיו – אינו מהווה פתרון קסם ואינו יעיל בכל המקרים. מכל מקום חשוב לזכור, כי האחריות נשארת בידי בעלי הסמכות לעצור, לבחון ולהבין את ההשלכות.

לסיכום

מערכות יחסים במקום העבודה הן חלק מהחיים ואנחנו לא יכולים ולא צריכים לבטל את הקיום שלהן, אבל ברגע שמעורבים בהן פערי כוחות, היררכיה או תלות, הן כבר לא עניין פרטי בלבד. הן הופכות לסוגיה של תרבות ארגונית, של אחריות ניהולית ושל גבולות ברורים בין חיבור אנושי לבין פגיעה אפשרית.

חשוב מכך: אנחנו אולי לא בוחרות ובוחרים במי להתאהב, אבל ארגונים כן בוחרים איך להתמודד עם המורכבויות האלה:

• האם להתעלם או לראות?
• האם להסתיר או לפתוח שיח?
• האם להגיב רק כשיש תלונה או לפעול מראש ליצירת תרבות ארגונית בטוחה, מכבדת ושוויונית?

————-

מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מציעים מגוון הרצאות, מפגשים וסדנאות מבית StandFor:

• הדרכות לצוותים ניהוליים – מעניקות כלים לזיהוי, מניעה והתמודדות עם מצבים רגישים, תוך מתן דגשים על חובות הדרג הניהולי.
• הרצאות לעובדות ולעובדים – מציפות את המקרים בשטחים האפורים, מבהירות את הגבולות ומעודדות שיח כן ומכבד.

אנחנו מזמינות אותך להשאיר פרטים בטופס, ולקבל פרטים אודות תוכנית Standfor מבית מרכזי הסיוע למניעת הטרדה מינית בעבודה וליצירת סביבת עבודה בטוחה, שוויונית ומכבדת.