מה עושה הממונה על מניעת הטרדה מינית?

מאת: עלמה כנס, רכזת תחום מניעת הטרדה מינית בעבודה, מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ירושלים

בקצרה

  1. כל ארגון שמעסיק עובדות ועובדים חייב למנות אחראית על מניעת הטרדה מינית
  2. האחראית מקבלת תלונות על הטרדה מינית ועורכת בירור, אך ההחלטה כיצד לפעול היא של המעסיק
  3. לצד החשיבות הרבה של התפקיד, הוא יכול להעמיד את האחראית בעמדה מורכבת
  4. מרכזי הסיוע מציעים הכשרה ייחודית ומקיפה לאחראית, וליווי מתמשך לאחר מכן
מה עושה הממונה על מניעת הטרדה מינית?

החוק למניעת הטרדה מינית דורש מארגונים וחברות למנות אחראי.ת (ממונה) על מניעת הטרדה מינית בארגון. לרוב, מי שממונה לתפקיד היא עובדת בארגון שמקבלת אחריות על כל פעילות הארגון בנושא, כולל קבלה ובירור של תלונות על הטרדה מינית.

לתפקיד האחראית למניעת הטרדה מינית יש חשיבות רבה לרווחת העובדות והעובדים ולעמידה בדרישות החוק. יחד עם זאת, מדובר בתפקיד רגיש מאוד, שיכול להעמיד את העובדת שממלאת אותו בעמדה מורכבת מול עובדות ועובדים אחרים ו/או מול ההנהלה. לכן, כדאי לשקול קבלת הכשרה וליווי ייעודיים למילוי התפקיד.

 

מה כולל התפקיד של אחראית על מניעת הטרדה מינית?

בקצרה, לאחראית על מניעת הטרדה מינית יש שני תפקידים עיקריים:

טיפול במקרי הטרדה מינית שהתרחשו בארגון.

כולל:

  1. קבלת תלונות על הטרדה מינית מצד עובדים ועובדות בארגון.
  2. ניהול הליך בירור התלונה. ההליך צריך לכלול שיחה עם המתלונ.ן, עם הנילון (העובד שנגדו הוגשה התלונה) ועם עדים לאירוע, אם יש. במידת האפשר, צריך לבצע פעולות נוספות לבירור המקרה, כמו תיעוד התכתבויות או שיחות בין הצדדים, בדיקה במצלמות וידאו ועוד.
  3. עריכת סיכום בירור והמלצה למעסיק/ה על דרך הפעולה הרצויה – החל מהחלטה לדחות את התלונה בלא כלום, ועד פיטורים או סנקציות קלות יותר כלפי העובד שהטריד.
  4. פתיחה בהליך בירור אם הגיע לידיעתה חשד למקרה הטרדה מינית מצד עובד בארגון, גם אם לא הוגשה תלונה רשמית מהצד שנפגע.

נדגיש שלמרות שהאחראית מנהלת את הליך הבירור ומעבירה המלצות, האחריות על התגובה הסופית של הארגון נמצאת בידי המעסיק, שיכול לקבל או לדחות את ההמלצות.

 

הסברה ומניעה של מקרי הטרדה מינית בארגון.

תפקיד האחראית ליידע את העובדות והעובדים בדרישות החוק, ולקיים פעולות הסברה בנושא. לרוב, היא זאת שתצטרך להוציא לפועל את הדרישות שהחוק מטיל על מקום העבודה, כמו הצבת התקנון במקום נגיש. בנוסף, היא צריכה לספק מידע והדרכה לעובדות ועובדים שפונים אליה בנושא.

 

איזה ארגונים צריכים למנות אחראית על מניעת הטרדה מינית?

כל ארגון (חברה) צריך למנות אחראית על מניעת הטרדה מינית. אם בארגון יש פחות מעשרה עובדות ועובדים, המעסיק (מנהל או מנהלת הארגון) יכול למלא את התפקיד בעצמו.

 

האם רק אישה יכולה לשמש כאחראית על מניעת הטרדה מינית?

לא. החוק קובע שעדיף למנות אישה לאחראית, ואכן רוב הארגונים נוהגים כך. אפשר למנות גם גבר לתפקיד. כאשר יש צורך במינוי של יותר מאחראית אחת, אפשר וכדאי גם למנות צוות שבו אחראית ואחראי (או יותר) פועלים יחד.

 

מה הן הדרישות למינוי אחראית על מניעת הטרדה מינית?

החוק מגדיר את הדרישות למינוי האחראית באופן כללי יחסית, כדמות מתאימה מבחינת כישורים, ניסיון, מעמד מקצועי, יחסי אנוש ובקיאות בחוק. כאמור, ישנה עדיפות למינוי של אחראית אישה אחת לפחות.

על המעסיק לדאוג לגישה נוחה של כל העובדות והעובדים לאחראית. לכן, במקרים של ארגונים גדולים ו/או כאלו שפועלים במקומות שונים, יכול להיות שיהיה צורך במינוי של יותר מאחראית אחת.

החוק מאפשר למנות אחראית מתוך הארגון או מחוץ לו. בפועל, רוב הארגונים בוחרים בעובדת מתוך הארגון. הארגון יכול לבחור גם להיעזר נקודתית באחראית חיצונית, למשל במקרה של ניגוד עניינים בין האחראית לאחד מהצדדים.

 

מתי אסור לאחראית לערוך את הליך בירור התלונה?

החוק דורש שלאחראית שמטפלת בתלונה לא תהיה נגיעה אישית לצדדים המעורבים, שתגרום לניגוד עניינים. למשל:

  • אם המטריד הוא בן משפחה או קרוב אחר של האחראית
  • אם האחראית עצמה הוטרדה על ידי המטריד
  • אם המטריד הוא הממונה הישיר על האחראית

במקרה של ניגוד עניינים, על האחראית להעביר את התלונה לאחראית או לאחראי אחר בארגון (אם יש), או לפנות למעסיק או המעסיקה כדי שימנו ממלאת מקום לבירור.

 

האם אחראית למניעת הטרדה מינית חשופה לתביעה אישית?

כן. למרות שהאחריות הסופית על אופן הטיפול במקרי הטרדה מינית נמצאת בידי המעסיק או המעסיקה, האחראית יכולה להיתבע לצד מקום העבודה על האופן שבו מילאה (או לא מילאה) את תפקידה.

כך, עובד שננקטו נגדו צעדים בעקבות הליך הבירור יכול לתבוע את האחראית במסגרת תביעה נגד מקום העבודה. לחלופין, עובדת שחושבת שהתלונה שהגישה לא התבררה כראוי יכולה גם היא לתבוע את מקום העבודה.

לכן, חשוב במיוחד לקבל הכשרה מתאימה למילוי התפקיד וליווי בפועל בניהול הליך הבירור.

 

למה תפקיד האחראית למניעת הטרדה מינית נחשב לתפקיד מורכב?

התפקיד יכול להיות מורכב גם מבחינה ארגונית וגם מבחינה רגשית.

מבחינה ארגונית, עובדת שממלאת את תפקיד האחראית צריכה להכיר היטב את החוק ואת אופן יישומו, כדי להבטיח טיפול ראוי ולהימנע מטעויות משפטיות (שיכולות לגרור תביעה). זאת, למרות שאין פורמט אחיד ומוסכם לדו"ח הסיכום או להמלצות, ושהעובדת אינה משפטנית בהכרח, ולרוב מדובר בתפקיד נוסף על התפקיד המקצועי שהיא כבר ממלאת בארגון.

בנוסף, כעובדת הארגון, האחראית מושפעת מההיררכיה הטבעית במקום העבודה. כדי להוביל תהליכים ארגוניים ולקבל החלטות משמעותיות, עליה להיות בעמדה בכירה יחסית בארגון.

האחראית היא חלק ממארג היחסית במקום העבודה, לטוב ולרע. כשמתקבלת תלונה על הטרדה מינית, היא צריכה לפעול מול עובדות ועובדים שלעיתים היא מכירה היטב, ואפילו מול עמית שעובד לצידה או עובד בכיר ממנה (אם אינו הממונה הישיר עליה). מצב זה יכול לגרום לחוסר נוחות בהתנהלות בבירור וגם בעבודה השוטפת, ולפעמים לגרום לאחראית לחשוש ממילוי התפקיד כמתבקש. מנגד, היכרות קרובה יחסית עם מקום העבודה ועם הצדדים מאפשרת להבין טוב יותר את ההתרחשויות, וגם לאפשר צעדים יצירתיים יותר בהתמודדות עם התלונות.

לצד זאת, הטיפול בתלונות יכול לזמן גם קושי רגשי – הן בהתמודדות עם תכנים של הטרדה מינית, ללא הכנה מוקדמת, והן בלחץ מצד צדדים שונים.

הכשרה ייעודית וליווי לאורך תהליך הבירור יכולים להקל מאוד את ההתמודדות עם המורכבות המובנית של התפקיד, עבור האחראית עצמה, מקום העבודה והצדדים עצמם. יצוין, כי לפעמים, כשקשה או בלתי אפשרי למצוא פתרון למורכבות שקיימת, הדבר הנכון לעשות הוא לפנות לאחראית חיצונית (גם אם המקרה לא מוגדר כניגוד עניינים לפי חוק, למשל).

 

עם מי אפשר להתייעץ במסגרת התפקיד?

לרוב, אחראיות למניעת הטרדה מינית נעזרות בייעוץ המשפטי של הארגון לצורך מילוי תפקידן. בנוסף, חשוב לדעת שמרכזי הסיוע מציעים תמיכה וליווי לאחראית בטיפול במקרים, ואפשר להיעזר בהם באופן אנונימי, ללא תשלום וללא התחייבות. הליווי של מרכזי הסיוע כולל התייחסות לחובות החוקיות, וכן התבוננות רחבה על המצב מתוך נקודת מבט ארגונית-חברתית. בנוסף, מציעים המרכזים אוזן קשבת לאחראית ברמה האישית, מרחב בטוח לשיתוף חוויות ותחושות קשות, לעיבוד האירועים ולהתמודדות עם הקשיים הרגשיים הנלווים לתהליך הבירור.

 

אם התפקיד כה מאתגר, למה כדאי בכל זאת להיות אחראית על מניעת הטרדה מינית?

לאחראית יש פוטנציאל עצום ליצירת שינוי פנים ארגוני. כשהתפקיד מבוצע כראוי, הוא מסייע להגן על העובדות והעובדים, משפר את איכות חייהם במקום העבודה, יוצר סביבת עבודה נעימה ומכבדת ומקדם ערכים של כבוד הדדי ומקצועיות במקום העבודה. מעל כל אלו, ניתנת לאחראית האפשרות למנוע התרחשות של מקרי הטרדה מינית, על כל ההשלכות הקשות שעשויות להיות להם, ולמזער את הנזקים לעובדת או עובד שהוטרדו.

אנו מחזקות את כל מי שבחרו לקבל על עצמם תפקיד זה. אתן ואתם לא לבד.

עדכון אחרון: 05.06.2025