מוגנות ומרחב בטוח במקלט ובממ"ד

בתקופה הזו, רבות ורבים מאיתנו שוהים וישנים במקום שאינו הבית – אצל קרובים, חברים או
משפחות מארחות.

הילדות והילדים מבלים שעות ארוכות במרחבים משותפים, לעיתים עם אנשים שאינם מכירים. המציאות החדשה הזו, על אף שהיא זמנית, עלולה ליצור אי־נוחות, ולעיתים אף לפתוח פתח לחציית גבולות
ולחוסר מוגנות.

הנה מספר כלים פרקטיים
על מנת להפוך את התקופה הזו
לכמה שיותר יציבה ובטוחה
עבור כל המשפחה.

נזכיר לילדינו שהגבולות נשמרים גם במצב חירום, תוך הדגשת נקודות התורפה הרלוונטיות לנו (למשל: לינה במרחב משותף, שימוש בשירותים משותפים וכו') בשפה תואמת גיל ושלב התפתחותי.

החשיפה לחדשות עלולה לעורר פחד, בלבול או תחושת חוסר שליטה. לכן, חשוב שנסנן את התוכן שמגיע לאוזניי הילדות והילדים שלנו, גם אם נדמה לנו שזה "רק ברקע" (ניתן להקשיב ללא קול או עם אוזניות).

הילדות והילדים בהאזנה, גם כשנראה שהם עסוקים במשהו אחר. הימנעו משיחות עם תיאורים גרפיים או דרמטיים מדי – בין אם זה על פציעות, אובדן או תרחישים קשים. דברו ברגישות, ובחרו מילים שמתאימות לאוזניים צעירות ונפשות רגישות.

ילדות.ים, מתבגרות.ים ומבוגרות.ים יגיבו למצב בדרכים שונות – בפחד, בחרדה, בבכי, בשתיקה, בתסכול, באדישות, בניתוק או אפילו בצחוק. נגלה סובלנות וננרמל כל תגובה, כל עוד היא לא פוגעת באחר.

שעמום וחוסר מעש מובילים לעלייה בשימוש ברשתות חברתיות ולחשיפה לתכנים מיניים שאינם תואמי גיל. זוהי הזדמנות לדבר ולהזכיר מה עושים כשיש חשיפה לתכנים לא מותאמים וכיצד נגיב. למשל: חבר שלח מדבקה פורנוגרפית באחת הקבוצות.

נפקח עין ונהיה בנוכחות לבחון שהגבולות המוסכמים נשמרים. נשאף לקיים שיחה אחת משמעותית ביום, עדיף בסופו, שבה נסכם את מה שעבר עלינו, מחשבות ובעיקר תחושות ורגשות.

זו תקופה של חוסר וודאות, וסדר יום בסיסי יכול ליצור תחושת ביטחון. נבחר לפחות עוגן אחד ביום שנוכל לעמוד בו, למשל: ארוחה אחת משותפת (עדיפות לארוחת בוקר או ערב בה נדבר
על היום שצפוי לנו או שנסכם
את היום שעבר עלינו).

אנו עלולים להניח שכל התנהגות חריגה של הילדות.ים שלנו היא תוצר של הטראומה הנובעת מהמלחמה,
אך למעשה היא יכולה גם לנבוע
ממצוקות אחרות.
אם נרגיש שיש משהו חריג אפשר לשאול:
האם קרה משהו? משהו בימים
האחרונים? מישהו עשה משהו
שהיה לך מבלבל/ לא נעים?

איך נפתח שיחה על נושאים מורכבים עם ילדינו?

שאילת שאלות היא דרך מצויינת להתחיל שיחה. נסו לעשות את זה ממקום מתעניין וסקרן ולא חוקר.

הנה כמה רעיונות:

• שאלות היפותטיות 
"אם היה קורה לך… מה היית עושה?.."
• שיתוף עצמי
"כשהייתי נער.ה קרה לי… 
 מה לדעתך הייתי צריכ.ה לעשות?…"
• שיתוף דרך גורם שלישי אלמוני
"בת/בן של חברה לי סיפר.ה לאמא שלה ש… 
 מה את.ה חושב.ת על זה?…"
• שיתוף בעקבות מקרה שהתפרסם
"שמעת על המקרה ש… מה את חושבת על זה? מה את מרגישה כלפי זה?…"
• שיתוף בעקבות חוויה מקצועית
"אתמול הייתי בהרצאה/ שמעתי ש..
 קראתי ש.. מה את.ה חושב.ת על זה?…."

רוצה לשמוע עוד?

לקבלת מידע על סדנאות, הרצאות והכשרות להורים לחצו פה, בחרו איזור מגורים לקבלת פרטי קשר או השאירו פניה מטה ונשתדל לחזור אליכם בהקדם.