סיוע ומידע חיוני בעקבות פגיעה מינית - ARCCI

للتحديثات من صفحتنا على الإنستغرام

לא ייאמן: עבריין המין, המאמן

לא ייאמן: עבריין המין, המאמן עמית חכים שהורשע ב-2015 בביצוע עבירות מין בשתי מתאמנות, חזר לאמן לאחר שהשתחרר מהכלא, וב-2023 פגע שוב במתאמנת שלו. הבוקר נשלח ל-38 חודשי מאסר בלבד.

ב-2016, נשלח חכים ל-52 חודשי מאסר על פגיעה בשתי מתאמנות - אחת מהן בת 16. אז קבע השופט שמעשיו "חמורים מאוד, בזויים ודוחים". אבל המעשים החמורים לא הובילו את השופט לגזור מאסר חמור.

ב-2021, כשחזר לאמן בניגוד לחוק העסקת עברייני מין, פנינו בדחיפות לשר התרבות והספורט, חילי טרופר, ולשר לביטחון פנים, עמר בר לב, בדרישה לפתוח בחקירה בנושא, אך לצערנו, דבר לא קרה, וחכים המשיך בעבודתו כרגיל. בשנת 2023 פגע שוב - הפעם במתאמנת בת 15.

היינו מצפות שבית המשפט יגזור עונש כפול ומכופל על עבריין מין שחוזר לזירת הפשע ומוכיח שוב ושוב את המסוכנות שלו, אבל בית המשפט כדרכו - בחר להתחשב בו, ומה שאמור להיות ענישה מרתיעה נראה יותר כמו תמריץ.

עד מתי?

קישור לכתבה - בתגובות

@veredpelman

כשכולם ידעו – ושתקו: הסדרה התיעודית החדשה של "כאן" על יהודה משי זהב מגלה את היקף קשר השתיקה מול מפעל ההתעללות המינית שאפשר לו לפגוע בעשרות ילדות, ילדים, נשים וגברים.

@kan_israel
@tahelcrisis

"להשמיע את הקול זה דבר כשלעצ

"להשמיע את הקול זה דבר כשלעצמו יש בו אלמנט של ריפוי" - הגענו היום לוועדת החוקה בכנסת כדי לקדם את החוק שלנו להבעת עמדת נפגע.ת בוועדת השחרורים, ולצידנו (בזום) - האקטיביסטית שרי גולן, מנפגעות עבריין המין הסדרתי אלון קסטיאל, ששיתפה מנסיונה והבהירה כמה חשוב שקול הנפגעות והנפגעים ישמע ויילקח בחשבון בוועדות השחרורים.

אנחנו שמחות לעדכן שהחוק עבר בקריאה שניה ושלישית בוועדה, וממש בקרוב הוא צפוי להכנס לספר החוקים.

אנחנו מודות למשרד המשפטים, לשרי גולן איתה קידמנו את החוק, ולח"כ חילי טרופר על הגשת החוק ומחוייבותו העמוקה למאבק באלימות מינית.

@chili_tropper
@sarigolan

החוק שלנו להבעת עמדת נפגע.ת

החוק שלנו להבעת עמדת נפגע.ת בוועדת השחרורים עבר בקריאה שניה ושלישית בוועדת החוקה!

הצעת החוק שלנו המחייבת את ועדת השחרורים לקחת בחשבון גם את שיקום הנפגעות.ים ולא רק את שיקום הפוגעים - היא בשורה של ממש עבור מי שקולן.ם שוב ושוב מושתק - פעם בפגיעה עצמה, ולאחר מכן בוועדת השחרורים שלא מחוייבת לשמוע אותן.ם.

"החוק הזה עוסק בדבר הבסיסי ביותר: הזכות להישמע. הזכות לומר: 'הנה אני, וזה מה שקרה לי, וככה זה השפיע עלי'. החקיקה הזו היא לא עניין של נקמה, אלא עניין של צדק אנושי. היא על הזכות הבסיסית להרגיש בטוח. היא על היכולת שלנו כחברה להכיר בכאבם של מי שנפגעו, ולתת להם מקום. היא על כך שמדינת ישראל תראה בנו; הנפגעים, הנפגעות וההורים - בני אדם עם רגשות, פחדים ותקוות, ושלא נהיה רק תיק מסמכים" אמר היום בוועדת החוקה אבא של נפגעת שלא התאפשר לה להשמיע את קולה בפני ועדת השחרורים.

אנחנו מודות למשרד המשפטים, לפעילה החברתית שרי גולן איתה קידמנו את החוק, ולח"כ חילי טרופר שזיהה את הדחיפות בהצעת החוק והגיש אותו.

נמשיך לקדם את החוק עד לכניסתו לספר החוקים ממש בקרוב.

@chili_tropper
@sarigolan

הזוכה החדש בכתב אישום מקל: י

הזוכה החדש בכתב אישום מקל: יצחק קשת, ראש עיריית חריש, יואשם בביצוע עבירות מין בחמש נשים - אבל לא באונס.

בחדרי החקירה, מכנים אותו "העכביש". לפי החוקרים, כטורף מיומן, ראש העיר טווה את קוריו סביב נשים שהיו מבחינתו "טרף קל". כשאימהות חד הוריות, נשים מובטלות ונשים שנזקקו לסיוע של מחלקת הרווחה בעיר ביקשו ממנו עזרה - הוא ארגן להן תווי קנייה, שי לחגים ואפילו סידר להן עבודה בעירייה. את המחיר הוא גבה בין היתר בחדר פנימי בלשכתו בו מוצבת מיטה. עובדת שהעזה להתנגד - הוזזה מתפקידה.

קשת לא השתמש רק במשאבי העירייה, במעמדו ובכוחו כדי לפגוע בנשים, אלא גם זכה לשיתוף פעולה של עובדי העירייה שהגנו על מנגנון הניצול המשומן שלו, ובמקרה הצורך אף נשלחו מטעמו כדי להשתיק נשים.

שוב אנחנו רואות איך פוגע סדרתי זוכה לכתב אישום מרוכך שלא כולל סעיף אונס ומותיר בחוץ נפגעות רבות.

עד מתי פוגעים יזכו ביחס מקל ובכתבי אישום רכים על חשבון הנפגעות והנפגעים?

קישור לכתבה - בתגובות

אז איך צה"ל מטפל באמת בפגיעו

אז איך צה"ל מטפל באמת בפגיעות מיניות?

הבוקר השתתפנו בדיון בכנסת שעסק בהיקפים והטיפול בפגיעות מיניות בצה"ל. הדיון הזה הוא הפעם הראשונה שצה"ל חושף את הנתונים בשנתיים האחרונות.

צה"ל הציג נתונים על עלייה בדיווחים ועל הנכונות לדווח - חדשות טובות, ביחס לחשש של נפגעות ונפגעים לדווח לעיתים קרובות. אלא שהמילים המעודדות לא הסתדרו עם העדות האישית העוצמתית של נועה רוטשילד, שנפגעה על ידי המפקד שלה, וסיפרה איך ברגע האמת - המערכת צמצמה והעלימה את קולה. וכעת, אחרי השחרור, היא לא זכאית מהצבא לדבר - למרות ההשפעות הדרמטיות של הפגיעה שעברה בשירות - על חייה.

אנחנו הדגשנו בדיון את הצורך בשקיפות בתחום. עו"ד הלה נויבך מהאיגוד הזכירה שסקר פנימי בצה"ל מצא ששליש מחיילות החובה הוטרדו - אך הסקר מעולם לא פורסם על ידי צה"ל באופן מלא ויזום, ושבקשות חופש המידע שלנו בנושא לא נענו - בניגוד לחוק.

יחד עם ח"כ מירב בן ארי, שיזמה את הדיון החשוב הזה בוועדת החוץ והביטחון, אנחנו מקוות לעגן בחוק את החובה של צה"ל לפרסם את הנתונים.

נמשיך לעבוד יחד - כדי לדאוג לטיפול ולאכיפה בצה"ל עצמו, ובשביל למצוא פתרונות אורך למי שנפגעו בצבא לאורך זמן.

מירב בן ארי - Merav Ben Ari
@meravbenari11

Load More Follow on Instagram

לקריאה נוספת

تحصيل الحقوق من التأمين الوطني

تحصيل الحقوق من التأمين الوطني

לעוד מאמרים