מציג אייטמים לפי תגית: הטרדה מינית

ב-28 בספטמבר התחיל התיוג (האשטאג) ״לא התלוננתי״ לסחוף המונים בפייסבוק ובטוויטר. תחת התיוג #לאהתלוננתי נחשפים סיפורים אישיים רבים על פגיעה מינית והסיבות בגינן הנפגעים והנפגעות החליטו לא לדווח או להגיש תלונה על המעשים. השיח הציבורי הסוער עלול להציף רגשית ולהותיר את מי שנחשפים אליו מבולבלים, בייחוד נערים ונערות. אנו מציעות לצוותי המורות, המחנכות והיועצות, לשבור את קשר השתיקה, ולייצר שיח חינוכי המתמודד עם המשמעויות הרבות שעולות מקמפיין #לאהתלוננתי.

במאמציו לשימור מעמדן הנחות של השוטרות בארגון, לא בוחל אלשיך בלעג מפורש לבג"ץ. העובדה כי השופטים מצאו כי גרסתה של הקצינה צ', המתלוננת נגד ריטמן, עדיפה, ואת סביבת העבודה שלה כפסולה, לא עשה עליו כנראה רושם מיוחד. רק מחשש שיואשם בביזיון בית משפט, נאלץ (כהגדרתו) המפקח הכללי של המשטרה לנזוף בריטמן "מתוך אמפתיה וצער". נדמה שהבוז שהוא חש כלפי מערכת המשפט עמוק כל כך, שאינו חש מחויב לכבדה ולו למראית העין.

אורית סוליציאנו, מנכ"לית האיגוד, כותבת בעקבות תגובת המפכ"ל אלשיך לבג"צ בעניינו של רוני ריטמן.

פורסם ב"הארץ", 6 בפברואר 2018.

החיים של עבד השתנו לחלוטין אחרי שאשתו מרים הותקפה מינית בידי המעסיק שלה. בעדותו הוא מספר על המחירים שגבתה הפגיעה המינית ממשפחתו. 

מערך שיעור מיוחד שכתבו רכזות החינוך שלנו העוסק בקמפיין MeToo# #גםאני

איך יחסי הכוחות בעולם המשחק קשורים לפגיעות מיניות? אורית גל, מתנדבת מרכז הסיוע, מחזאית, שחקנית וחברת שח"ם, כותבת על הדינמיקה המורכבת מאחורי הקלעים.

הוזמנת לעימות בתחנת המשטרה בעקבות תלונה שהגשת ורוצה להבין במה מדובר? סיכמנו כאן עבורך את מידע חשוב להכנה לעימות.

בסוף חודש מרץ התארחנו בכנס האינטרקטיבי 'נשים בתכנית הלימודים' שהופק על ידי תלמידות/ים בתיכון עירוני י"א בתל אביב. בכנס שולבו סרטונים הממחישים סיטואציות מורכבות מחייהן של תלמידות הכיתה, כשהתלמידות/ים בקהל התבקשו להגיב בזמן אמת באמצעות שאלון מקוון - איך היו מייעצים לנערה לפעול.
נפגשנו עם אביתר קופנהגן, יוזם הכנס, כדי ללמוד על תהליך העבודה של לפני ועל המסקנות של אחרי. אל תפספסו!

הטרדה מינית והתנכלות הן עבירות פליליות ועוולות אזרחיות על פי החוק למניעת הטרדה מינית.

לתגובת הסביבה לחשיפת המקרה יש חשיבות רבה בתהליך ההחלמה והשיקום של הנפגע/ת ויש בכוחה לקדם או לעכב באופן משמעותי את התהליך. לא סתם רבות ורבים מהא/נשים שנפגעו מינית שומרים את דבר הפגיעה בסוד. לצד הבושה המאפיינת את הפגיעה המינית, ישנו גם חשש גדול מתגובות הסביבה ובמיוחד מהאשמת הקורבן, מכעס או גיחוך ומהכחשת המקרה.

לצד זאת, אנחנו יודעות ויודעים שלא פשוט לשמוע על מקרה של פגיעה מינית, על אחת כמה וכמה כשמדובר במישהי או מישהו שיקרים ללבנו. לא פעם הסיפור מפתיע, מפחיד, מתסכל ומכעיס, ומעורר תחושות קשות של חוסר אונים ורצון לסייע לנפגע/ת בכל דרך.

הניסיון שלנו מלמד שישנן דרכים יעילות לסיוע לנשים וגברים שנפגעו מינית. לשימושכן/ם עקרונות סיוע שיכולים להנחות אתכן/ם במפגש עם מקרה של פגיעה מינית. 

חוברת המאמרים הופקה לרגל אירוע ההתרמה השנתי שלנו, ועוסקת בנושא הטרדה מינית בעבודה.

לפני מספר חודשים נפגשנו עם אורי כרמל, מנהל המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בפרקליטות המדינה בלשכתו, לראיון חשוב על הטרדות מיניות בכלל ובמשטרה בפרט. הריאיון יתפרסם בכתב העת "על הקו" המוקדש לנושא הטרדה מינית.

האינטרנט מלא בתכנים מיניים, וזה מרחב נוח לפוגעים ופדופילים. ממה צריך להיזהר, ואיך אפשר ללמד את הילדות והילדים להישמר?

לעתים אנו רואים שמשהו רע קרה גם בלי שהם מספרים לנו. מבט עצוב, הסתגרות, מצב רוח רע. אילו התנהגויות מהוות נורת אזהרה, וכיצד יש להגיב?

מצד אחד צריך לחנך למיניות בריאה, ולזהירות מפגיעות. מצד שני - אנחנו לא רוצות להפחיד, או לגרום לתחושת אשמה. אז איך אפשר לדבר על נושא טעון ומורכב כל כך בלי ליצור טראומה לילד\ה?

לפגיעות מיניות בילדים יש מאפיינים ייחודיים, והיא שכיחה הרבה מעבר למה שנהוג לחשוב. במקרה הזה - ידע הוא כח. ככל שנדע יותר על הנושא, כך נוכל לפעול באופן הטוב והמתאים ביותר.

לא יעלה על הדעת שמי שסימם ואנס יקבל שישה חודשי עבודות שירות בלבד. יש בכך עוול נורא לנפגעות שחוות טראומה כפולה – האונס עצמו, וסטירת לחי נוספת בדמות היחס המזלזל של מערכת המשפט.

אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצווייג ז"ל מוענק מדי שנה מטעם האגודה לזכויות האזרח לאדם או לארגון שתרמו תרומה יוצאת דופן למען זכויות האדם בישראל. ועדת האות בחרה להעניק את האות לשנים 2014-2015 לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. האיגוד מקבל את האות במלאת 25 שנה לפעילותו על פועלו הייחודי למאבק באלימות המינית ולקידום זכויותיהם של הנפגעות והנפגעים, ועל השינוי האדיר שעשה ביחס של החברה הישראלית לתופעה. 

(בתמונה - כתבתה של מור שמעוני ב"מעריב")

מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, אמרה בעקבות הודעתו של איבגי: "החלטה זו - טוב שנתקבלה וחבל שהדבר לא נעשה מוקדם יותר, מיד בעקבות פרסום רצף העדויות הקשות על תקיפות והטרדות מיניות מצדו ולפני המחזה המביש של מחיאת הכפיים לאחר הצגת הפרמיירה של איבגי. החלטה זו ממשיכה לסמן את המהפכה שמתרחשת עכשיו בחברה הישראלית שעיקרה חוסר סובלנות וחוסר הסכמה של נשים להמשיך ולספוג הטרדות מיניות, שעד כה נתפשו בקרב גברים מסוימים, כגון חלק מחבריו של איבגי, כדבר לגיטימי או נורמטיבי. עם זאת, החלטה זו לא פותרת את תיאטרון חיפה מקיום בדק בית מעמיק לגבי התנהלותו של השחקן כלפי עובדות התיאטרון ומבדיקה מקיפה אם היו עוד נשים בתיאטרון שנפגעו על ידי השחקן".

אחרי החשיפה באולפן שישי של המטופלת שהתלוננה כי פסיכיאטר מוכר תקף אותה מינית, לידי חדשות 2 Online הגיעו נתונים על מספר הנשים שפנו למרכזי סיוע. "בתחום בריאות הנפש היכולת של נשים להתלונן היא אפסית"

נוכח התגברות זרם המידע והדיווחים שהגיעו בשנים האחרונות למחלקה לחקירות שוטרים בכל הנוגע להטרדה מינית וניצול מרות על ידי מפקדים, הוחלט במח"ש כבר לפני מספר שנים על שיתוף פעולה עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, שיקיף את כל שלבי ההליך הפלילי. במסגרת שיתוף הפעולה הזה אף נוסחה אמנה משותפת הנמסרת לכל נפגעת עבירה שמגיעה למסירת עדות במחלקה.

בעקבות תחקיר וואלה! NEWS שפורסם הבוקר ומביא את עדויותיהן של שש נשים שטוענות כי השחקן משה איבגי הטריד אותן מספרים גורמים בתעשייה: "כולם יודעים מזה". 
"תופעת ההטרדות המיניות היא רחבת היקף, ובתעשיית המשחק נשים חשופות ביתר שאת לניצול ולפגיעה, בגלל אופי העבודה", אומרת אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית. "לצערנו, המציאות בשנים האחרונות מלמדת שכשיש ריבוי של תלונות, מנשים שונות שלא בהכרח מכירות אחת את השנייה, מדובר כנראה בתופעה סדרתית. נשים רבות לא מעוניינות להגיש תלונה במשטרה, אך רוצות לעצור את ההטרדה ולמנוע את המקרה הבא, והן פונות לאינטרנט ולכלי התקשורת. יתכן וזה לא המצב האידיאלי, אך לאור המוגבלות של התהליכים המשפטים והחשש של נשים לפנות לאפיקים אלו, יש לשבח כלי תקשורת שעושים עבודה מקצועית ומאפשרים הבאת מידע זה לציבור. אני קוראת לכל המוסדות שמעסיקים את איבגי לבדוק את התלונות, ולתת גיבוי מלא למתלוננות".

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ומכון התקנים הישראלי משיקים קוד מרצון – למניעת הטרדות מיניות במקום העבודה

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: על המוסדות שמעסיקים את איבגי לבדוק את התלונות, ולתת גיבוי מלא למתלוננות

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית קורא היום לכל התיאטראות ולכל הפקות  הקולנוע בארץ לאמץ אמנות למניעת הטרדה מינית המותאמות באופן מיוחד לעולם התיאטרון והקולנוע.

השופטים רענן בן-יוסף, ציון קפאח ומרים דיסקין גזרו עבודות שירות על יניב נחמן שהודה באונס. הנימוק: מערכת היחסים עם הקורבן ו"שמו הטוב" שנפגע. ההחלטה עוררה סערה. יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "המערכת המשפטית צריכה להתבייש". שופט בדימוס: "פסק דין מאוזן שדורש אומץ"

איגוד מרכזי הסיוע רואה בהחלטת מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך להחזיר את ניצב רוני ריטמן לתפקיד ראש להב 433 החלטה אומללה המהווה סטירת לחי קשה כלפי המאבק למיגור ההטרדות המיניות במשטרת ישראל.

חברות וחברים,

שנת 2015 מסתיימת באקורד צורם מבחינת המאבק באלימות מינית בישראל. גזר הדין בפרשת יניב נחמן רצוף באמירות שגויות וחסרות שחר המבטאות חוסר הבנה לגבי דינאמיקה של פגיעה מינית, השלכותיה ההרסניות של הפגיעה, מדוע יש שיהוי בדיווח ומהי באמת זכות האישה על גופה. גזר דין של חצי שנת מאסר על אונס ומעשה מגונה המתחשב בפגיעה בשמו הטוב של האנס ובצורך לשקמו יותר מאשר בפשע שעשה ובצורך לתת לנפגעת לדעת שמערכת אכיפת החוק אכן פועלת כראוי מעיד עד כמה רבה עוד העבודה של האיגוד ביצירת שינוי חברתי כולל נגד נגע האלימות המינית. גם החלטה המקוממת של המפכ"ל רוני אלשייך תורמת לתחושה שמערכת אכיפת החוק פשוט מפקירה את הנפגעות. המפכ"ל בחר להתעלם כליל מדברי היועץ המשפטי לממשלה שאמר שאלמלא הייתה התיישנות היה ראוי להעמיד את ניצב רוני ריטמן לדין משמעתי. אכן הייתה התיישנות, אך דברי העדה היו אמינים – ומן הראוי שהמפכ"ל היה מדיח את ריטמן מהתפקיד של חוקר מספר אחד במדינה ומציב אותו בתפקיד אחר במשטרה. אבל אלשייך בחר להיות "גבר" כפי שאמרו זאת פקודיו על חשבון קצינה מוערכת שכעת נשארה מופקרת בתוך הארגון. 

איגוד מרכזי הסיוע ימשיך להיאבק נגד אלימות מינית בישראל, לסייע לנפגעות ולהיות להם פה ולעשות הכל כדי שתופעה קשה זו תמוגר. 

שתהיה לכולן/ם שנה אזרחית טובה, 

אורית סוליציאנו

מנכ"לית האיגוד

ממחקר של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית עולה כי רק 11% מההורים מעריכים נכונה את היקף האלימות המינית בישראל

נשים רבות בעמדות השפעה, ובהן עיתונאיות, עורכות דין, מפקדות במשטרה ומנהלות במגזר העסקי, נופלות קורבן להטרדות מיניות ובוחרות שלא להתלונן עורכת דין שהוטרדה: ״לא רציתי שייצא לי שם של מתלוננת. יש בושה גדולה להתלונן, וגם אמירה חברתית כאילו את תרמת לזה״. נצ״מ(בדימוס) סוזי בן ברוך: ״אחד השוטרים אמר לי: 'אני מפנטז עלייך בלילות. עניתי לו מייד: 'סליחה, אני לא רוצה לשמוע את זה"
העיתונאית לינוי בר גפן: ״כשאישה מגיעה לעמדה בכירה, יש לה הרבה מה להפסיד. הדבר שהיא הכי לא תרצה שיצמידו לטייטל שלה זה קורבן"

גם נשים זקנות סובלות מאלימות מתמשכת ומותקפות מינית, במשפחה ומחוצה לה.
רבות מהן לא מתלוננות, כי "מי יאמין לי"

במרכז "תאיר" מבקשים לשנות את העובדה שילדות גדלות לתוך מצב שבו הן 'צריכות להיזהר' יותר מגבר: "מלמדים אותן שעליה לחשוד בכל אחד. זאת תופעה שאנחנו שואפים לשנות בהדרגה"

הלעג של ח"כ אורן חזן לעמיתתו קארין אלהרר, הסטטוס על ינון מגל, האמנה המתגבשת בתעשיית הקולנוע נגד הטרדה מינית והתקנון הדומה שקידמו סטודנטיות: שבוע מטריד עבר עלינו

הבוקר סיפרה עיתונאית ב"וואלה" בפוסט בפייסבוק שהח"כ מהבית היהודי הטריד אותה במסיבת הפרידה מהאתר ■ עובדים אחרים סיפרו שעובדות עזבו את המסיבה נסערות כי מגל נגע בהן ■ מגל התנצל אך סירב להגיב לעדויות החדשות ■ בנט זימן אותו לשיחה

סקר חדש של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: מרבית ההורים בישראל לא מודעים להיקף תופעת האלימות המינית בחברה. גברים סבורים כי עיקר הפגיעות יהיו ע"י זרים ומסורתיים מייחסים את עיקר הפגיעות לפדופילים. 
בסקר שיזם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית שמטרתו לבחון מודעות הורים לתופעת האלימות המינית כלפי ילדים בחברה הישראלית נמצא בברור כי הורים אינם מודעים להיקף התופעה של אלימות מינית כלפי ילדים בישראל. 

השנה, בחרנו להקדיש את הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, לנושא שמעסיק היום רבים - פגיעה מינית בזירה הווירטואלית והדרכים בהן יש לנקוט כדי להגן על ילדים מהסכנות החדשות האורבות להם בשימוש במדיה החדשה. אמנם, תופעת האלימות המינית, אינה תופעה חדשה ועברייני המין היו כאן מאז ומעולם, אך הודות למהפכה הטכנולוגית המואצת קל יותר לעברייני מין לשלוח זרועות פוגעניות ולהגיע, דרך המחשב האישי, הטאבלט או הסמארטפון לכל ילד ולכל ילדה שנמצאים במקום שאמור להיות עבורם המקום הבטוח ביותר - ביתם הפרטי.

יועמ"ש איגוד מרכזי הסיוע: "אנו חושבות כי העובדה והחלטות הנציבות על סגירות תיקים לא מנומקות ולא מאפשרות הגשת ערר היא לא רק בעייתית בהיבט המנהלי, אלא גם פוגעת במתלוננות ובמאבק באלימות המינית. הענקת זכות ערר ונימוק ההחלטות הן לא פחות מנדבך חשוב בהשבת השליטה לידי הנפגעת, גם אם באופן חלקי, על הטיפול בתלונתה"

עו"ד ליאת קליין היועמ"ש של האיגוד התראיינה יחד עם קרן גרינבלט משדולת הנשים על אלנבי 40, מין, מיניות והסכמה חופשית.

מרים שלר, מנהלת מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, נאמה בהפגנה ואמרה: "שוב אנחנו מוצאות את עצמנו בלב פרשה ציבורית שיש עליה מחלוקת. איך זה לא ברור שמה שאירע ב'אלנבי 40' לא היה צריך לקרות". עוד הוסיפה שלר, "במציאות שאנחנו רואות אלימות מינית היא נורמלית, תפקידנו לומר למציאות הזאת די, לא עוד. לא נשלים עם ניצול ציני של נשים, אלימות בחסות ועידוד מקומות בילוי. זה לא העולם שאנחנו רוצים ורוצות לחיות בו".

עלינו כחברה לקחת אחריות ולהבין שלרצח קדמו ברוב המקרים אירועים רבים של אלימות פיזית, אלימות מינית , דיכוי, ביזוי והפחדה עד למקרה הבלתי נתפס של נטילת חייו של אדם אחר

בארגוני הסיוע פנו לשרת המשפטים ולהנהלת בתי המשפט בעקבות ההקלטות מתחקיר "המקור", בהן נשמעו שופטים מבקשים מנערה לשחזר את האונס שבוצע בה, בבקשה לפקח על סנגורים במשפטים אלה וקביעת כללים לניהול תיקים אלה בבתי המשפט. הסנגור שייצג את הנאשמים בתיק טען בשיחה עם חדשות 10: "היו משפטים שאני ביקשתי הדגמה של אקט כזה או אחר. רק בעבירות אונס חייבים להשמיט את הכלי הזה?"

לאור התחקיר המזעזע של תכנית המקור בו באה לידי ביטוי ההתעללות הנפשית שעברה נפגעת תקיפה מינית במהלך משפט אונס ובחסות החוק קורא איגוד מרכזי הסיוע לשרת המשפטים איילת שקד ולראש הנהלת בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר לעשות בדק בית כולל לגבי האופן בו מתנהלים משפטי אונס ואלימות מינית.

לאחר חשיפת המקרה ב-ynet ספורט, שונתה ההחלטה לפיה עמית חכים ימשיך בעבודתו בסטודיו ואף החליטו שלא להקל בתנאי מעצר הבית שלו: "מסוכנות העולה מביצוע המעשים בהם הורשע". פרקליטתו: "הוא הצהיר שלא יאפשר לקטינים להיכנס, אנו נשקול הגשת ערעור.
מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע אורית סוליציאנו, אמרה: "אנחנו מברכים על ההחלטה ומקווים שהיא תחזיר את הביטחון והשקט לבנות".

שותפות ושותפים לדרך,
אנחנו עומדים לקראת סיומה של שנה רבת פעלים בתחום המאבק במניעת האלימות המינית בחברה הישראלית. קידמנו חוקים ותיקוני חקיקה רבים בשנה האחרונה, יזמנו הכשרות מגוונות לאנשי מערכת אכיפת החוק, לצוותי בריאות הנפש ולאנשי תקשורת ופעלנו באופן אינטנסיבי בזירה התקשורתית כדי לתת ביטוי לקול המושתק של הנפגע/ת במטרה לצאת נגד קשר השתיקה שהוא אויבה הגדול ביותר של הפגיעה המינית.

שנה זו מסתיימת בבשורה מצוינת  - החודש נפתחה חלופת אשפוז לצעירות ולנשים נפגעות תקיפה מינית שעד כה נאלצו להתאשפז בבתי חולים פסיכיאטרים למרות שזו אינה המסגרת המתאימה עבורן.איגוד מרכזי הסיוע פעל שנים ארוכות יחד עם נשות מקצוע רבות לקידום המיזם שמהווה הישג בלתי רגיל לנפגעות שזקוקות לשירות זה. אנו מודות לכל מי שפעל במהלך השנים ובמיוחד למשרד הרווחה לקידום שירות חשוב זה.  

אנו באיגוד מודות לכל תורמנו מהארץ ומחו"ל על התמיכה והאמון שהם נותנים בנו.  

שתהיה שנה טובה ומאושרת,  

אורית סוליציאנו

מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות לנפגעי תקיפה מינית  

איגוד מרכזי הסיוע פונות לנפגעות, בני זוגן ומשפחותיהן לפנות אל מרכז הסיוע בקריית שמונה על מנת לקבל, כל אחת בהתאם לצרכיה ורצונה, סיוע רגשי וליווי בהליך הפלילי.

מנכ"לית האיגוד: "דברי עו"ד של הרב מקוממים. לא יעלה על הדעת שיועברו לנשים מסרים של איום והפחדה כדי למנוע מהן להגיש תלונה ולתבוע צדק"

בעקבות הכתבה של לי רון בבלוג "המקום הכי חם בגיהנום", ובעקבות ההתעניינות הגבוהה של הורים כיצד להגן על ילדיהם ברשת, איגוד מרכזי הסיוע, ביחד עם מנהלת מרכז תאיר מרכז סיוע טניה גלבוע ורכזת ההסברה ופרויקטים מיוחדים ניצן בן דב והמקום הכי חם בגיהנום, כתבו ביחד פוסט המשך איך להגן על הילדים ברשת. 

איגוד מרכזי הסיוע מברך על פתיחה והקמת שירות נוסף למען נפגעות תקיפה מינית.
האיגוד היה שותף במשך שנים למאבק להקמת חלופת אשפוז זו.

בשנת 2004 התייחסה פרופ' יפה זילברשץ, שמונתה היום לראשות הוות"ת, לפרשת הטרדה מינית בבר אילן: "לטנגו מעין זה דרושים שניים". כעת הבהירה: "אמירה לא מוצלחת שחזרה בה ממנה מייד". שר החינוך: לא ידעתי על כך טרם המינוי.

לדבריה, קבלת תמיכה ממשרד התרבות בתחום הקולנוע תותנה בעמידה בכללים למניעת הטרדה מינית

אחת הסוגיות הרגישות והקשות ביותר לטיפול במקום העבודה הם יחסים בהסכמה בין עובדים. יחסים בהסכמה בין מנהל/ת ועובד/ת הם כבר ממש "פצצה מתקתקת". מאמר לממונות על מניעת הטרדה מינית במקומות עבודה ומנהל/ת משאבי אנוש.

אחד הנושאים שעולים כמעט בכל הרצאה שאני מעבירה במקומות עבודה הוא נושא הלבוש, ולא יפתיע אותך לשמוע בוודאי שזה מגיע בעיקר מגברים (ולפעמים גם מנשים). לא רק מצד העובדים, בסוף ההרצאות ניגשים אלי מנהלים ומנהלות ומספרים שהם אובדי עצות מול עובדת פלונית בגלל צורת הלבוש שלה. מנהלים גברים חוששים גם שאם יעירו לעובדת על הלבוש שלה, הם יואשמו בהטרדה מינית.

קו הסיוע פועל 24 שעות ביממה, כולל בשבתות ובחגים, ומטרתו לתת מענה ותמיכה לנשים ונערות שורדות תקיפה מינית לסוגיה במצבי משבר.

הווידוי של מאי פאטל כי היא המתלוננת נגד סא"ל חג'בי חשף אותה לביקורת, דווקא מצד נשים, בשל תמונות שהיא פירסמה בפייסבוק כשהיא לובשת בגד ים. הסערה ברשת לא איחרה לבוא, כשבמרכזה השאלה: האם מישהו עדיין חושב שיש קשר בין לבושה של אישה להטרדה מינית? 

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, בשיתוף מכון התקנים ובתמיכת משרד הכלכלה, יזם פרויקט חלוצי וראשון מסוגו בעולם ליצירת "קוד מרצון" למניעת הטרדה מינית. הקוד מהווה מפרט למניעת הטרדה מינית בעבודה ומטרתו להנחות באופן בהיר את המעסיקים, כיצד לייצר סביבת עבודה בטוחה ונקייה מהטרדות מיניות. החברות אשר יאמצו את הקוד, יבצעו תהליך מעמיק של הכשרה פנים-ארגונית, ובסופו יקבלו תקן של מכון התקנים אשר יפורסם בפלטפורמות פנים וחוץ ארגוניות.

. כך נולדה קבוצת התמיכה הראשונה לנשים שנפגעו במקומות עבודה

המחקר מלמד כי החוק למניעת הטרדה מינית הופעל ויושם: מאות נשים התלוננו על-פיו על הטרדות מיניות ומאות תיקים משפטיים ומשמעתיים נוהלו בבתי משפט ובבתי דין משמעתיים בכל רחבי הארץ. למעלה משני שלישים מן המתלוננות בכל סוגי ההליכים השיגו הכרה בטענותיהן. מרבית התיקים הפליליים והמשמעתיים שעניינם הטרדות מיניות הובילו להרשעות (כ-80%), כלומר שבעשור הראשון לא ניתן לזהות בפסיקה תופעה של "תלונות שווא".